שאלה
בס"ד
עלתה לי שאלה .
כאשר לוקחים איבר מגוף אדם מת - ומשתילים אותו באדם הזקוק לו כיצד הדבר מסתדר רוחנית?
הרי האיבר התורם מת ללא נשמת אדם.
אז כיצד איבר דומם זה מקבל שוב חיים אצל המושתל?
האם אין הדבר שולל חלילה את העניין הרוחני שבאדם ומראה שבסך הכל מדובר כמו בהרכבת "רובוט"?
תשובה
שלום וברכה!
איבר חי זמן מה לאחר עזיבתה של נשמת אדם, אלא לא יכול לעשות זאת לזמן רב, כפי שאנו אומרים בברכת "אשר יצר". כמו כן לא משתילים איברים מתים כבר, כי הם לא חוזרים לחיים. לאחר ההשתלה איבר מתחבר לנפש אחרת שמכניסה לתוך האיבר את החיות הלאה.
כמו כן לא נכונה התפיסה שאיבר אינו יכול לחיות ללא נשמת אדם. עובדה ניתן ליצור גולם. אלא ללא נשמת אדם מדובר בגוש בשר זז ומגיב לאימפולסים ולא אדם.
ולפי זה גוש איברים ללא נשמת אדם הוא באמת רובוט ואינו אדם, אך הנשמה האלוקית הנותנת את הדעת המיוחדת, את הבינה, את היכולת הבחירה, את הייחודיות של כל אחד ואחד היא באמת זו שהופכת אותו גוש בשר או רובוט לאדם.
בברכה,
חיים בריסק