השתחוות כשאומרים ברכו את ה' המבורך

ב"ה



ברכה ושלום.

נהגו לשוח מעט כששומעים "ברכו את ה' המבורך" וזה כנראה מתוך כבוד ומתוך יראה.

המקור הוא מ...עגלון מלך מואב ופי שאומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ס עמוד א

" אמר רבי יצחק בר אמי: דאמר קרא שופטים ג' ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא.[ והלא דברים קל וחומר, ומה עגלון מלך מואב, שהוא נכרי ולא ידע אלא בכינוי - עמד, ישראל ושם המפורש - על אחת כמה וכמה. " ](עגלון מלך מואב היה הסבא של רות המואביה היא הייתה בת של הבן שלו)

ונפסקה ההלכה למנהגי האשכנזים שפוסקים כמו הרמ"א שיש לעמוד באמירת הקדיש וכך לשונו של הרמ"א בהגה בשולחן ערוך אורח חיים סימן נו סעיף א

" יש לכוין בעניית הקדיש.
הגה: ולא יפסיק בין יהא שמיה רבא למברך. ...ולענות אותו בקול רם ולהשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש.
[הגה: ויש לעמוד כשעונין קדיש וכל דבר שבקדושה.] "

(והספרדים לא עומדים בקדיש אלא אם התחילו לומר אז לא ישב וכן נהגו לעמוד בקדיש שלפני תפילת ערבית של שבת)

ופסק המשנה ברורה שיש לחוש לדברי המחמירים וכך דבריו בסימן נו ס"ק ח:

"וי"א שא"צ לעמוד אלא שכל קדיש שתופסו מעומד כגון לאחר הלל לא ישב עד שיענה אמן יש"ר [ויש לחוש לדברי המחמירים ויש ללמוד ק"ו מעגלון מלך מואב שהיה נכרי וקם מעצמו מעל כסאו לדבר ד' כ"ש אנחנו עמו.] ובכונות איתא שהאריז"ל היה נוהג בכל הקדישים שלאחר עמידה דשחרית מנחה ערבית היה נשאר עומד ובשל תתקבל ושל חזרת ס"ת היה עונה ואח"כ היה יושב ובקדיש ערבית של שבת להנוהגין לומר קדיש קודם ברכו ג"כ י"א שיש לעמוד:
וכיוצא בזה פסק לחומרא בקיצור שולחן ערוך סימן טו

סעיף ו
יש אומרים שאין צריכין לעמוד בקדיש, אך כל קדיש שתפסו בעמידה כגון אחר הלל, יש לעמוד עוד בו, עד לאחר אמן יהא שמיה רבא. ויש אומרים שיש לעמוד תמיד, לקדיש ולשאר דבר שבקדושה, דיש ללמוד בקל וחומר מעגלון מלך מואב, דכתיב ואהוד בא אליו וגו' ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא, ומה עגלון מלך מואב שהיה עובד כוכבים קם לדבר ה', כל שכן אנחנו עמו, וכן יש להחמיר. "


ומכאן למדו גם לשוח מעט או לקום בעניית "ברכו את השם המבורך"




בברכה,


עוזיאל