שאלה
לכבוד הרב,
שאלה זאת נשאלת עבור אנשים שונים
שאלה זאת נשאלה רב נוסף ועוד לא קיבלתי תשובה
1.אדם שגנב פירות מפרדסים, כיצד יכול להשיב את הגניבה במידה והוא לא מכיר את בעל הפרדס/לא יודע איך להגיע אליו וגם כיוון שזה היה לפני מספר שנים יתכן והבעלים של הפרדס התחלפו
2.אדם שגנב מחברה לפני מספר שנים, ובינתיים בעלי המניות השתנו והרכב החברה עבר שינויים, למי צריך להחזיר?
3.במידה ואדם גזל מחברת אוטובוס, כגון ששילם על נסיעה עד מקום מסויים וירד מהאוטובוס במקום רחוק יותר, ולאחר מכן הזדמן
לו מקרה הפוך - הוא שילם על נסיעה עד מקום מסויים ובאמצע הנסיעה התחרט והחליט לרדת מסיבות שונות במקום קרוב יותר, ולא ביקש מהנהג את ההפרש מסיבות שלא קשורות לגזילה (כגון מיהר וכו')
האם זה נחשב בשבילו כהשבת גזילה גם במידה ולא התכוון?
בתודה מראש
תשובה
1. חיוב השבת הגזילה הוא לנגזל עצמו, ולכן צריך להשתדל להתחקות אחר הבעלים על הפרדס באותם שנים.
אם אינו יכול לדעת מי היה הבעלים, נמצא שאינו יכול לקיים את חיובו. אמנם מצאנו בשו"ע חושן משפט שסו ב' לגבי אלו שגזלו את הרבים ואינם יודעים ממי וז"ל: "הרועים והגבאים והמוכסים, תשובתן קשה מפני שגזלו את הרבים ואין יודעים למי יחזרו, לפיכך יעשו בו צרכי רבים, כגון בורות שיחין ומערות." ובערוך השולחן כתב שהסברא בזה היא שע"י שיעשה צורכי רבים בעז"ה יהנה מענין זה גם הנגזל וימחלו לו. ונראה שאין זה חיוב השבה גמור אלא תקנה. ולא מצאנו שחייבו תקנה זו אלא בגוזל רבים. ולכן נראה שאם תרצה בינתיים תוכל לעשות צורכי רבים, ולכשתדע ממי היתה הגזלה יש להחזיר לנגזל. כמובן שצריך לעשות תשובה גם בין אדם למקום על כל שעבר על איסור התורה, והבא ליטהר מסייעין בעדו לעשות תשובה גמורה.
2. נראה שבמקרה זה ינהג כמש"כ בשו"ע הנ"ל ויעשה צורכי רבים. וכמובן צריך סדר תשובה גם בין אדם למקום. וצורכי רבים כתב באהבת חסד בשם השל"ה שכולל נדבת ספרים לבית המדרש. ורצוי שיהיה בסביבת הנגזל כדי שייתכן שיהנה מזה, וכסברת הערוך השולחן שכתבנו לעיל.
3. במקרה זה שאדם נסע באוטובוס בלא לשלם אין כאן גזל רגיל שהרי לא לקח חפץ של חבירו לרשותו, אלא שברור ששימוש כזה מחייב תשלום, וחייב לשלם לחבירו. לכן אין זה ענין להשבת גזילה שלא מדעת הגזלן, שכאן חייב כסף והעיקר שיגיע כסף ממנו לחבירו, ולכן אף שהגיע בלא ידיעתו כיון שחבירו נטל ממנו ממון שלולא שהיה חייב לו היה צריך להחזיר לו, עשה את המוטל עליו.
אמנם נראה שיש לדון אם במקרה זה שציינת שהנוסע שילם סכום עד נסיעה רחוקה וירד קרוב יותר, אם אכן חברת האוטובוסים חייבת לשלם לו את ההפרש. שנראה שהתשלום עבור הנסיעה באוטובוס הנו למעשה על שני דברים: א. עבודת הנהג כפועל שמסיעו. ב. זכות שמוש באוטובוס לשבת או לעמוד. ונמצא שתשלום עבור נסיעה זהו למעשה כבעה"ב שהקדים לשלם מעות לקבלן קודם העבודה, וכמ"כ כהקדמת דמי שכירות עבור השמוש באוטובוס, ולכן אם ירד קודם הזמן ה"ז כשוכר פועל שחוזר בו לפני שסיים את עבודתו וכשוכר מטלטלין שחוזר בו קודם סוף הזמן. והנה בעה"ב שחזר בו לפני סוף העבודה, מבואר בשו"ע שלג ב' שאם בעה"ב חזר בו לאחר התחלת המלאכה של הפועל, צריך הוא לשלם על מה שהפועל כבר עשה כפי שסוכם, ועל ההמשך אם הפועל לא מצא להשכיר עצמו אצל אחרים, צריך בעה"ב שחזר בו לשלם כפועל בטל. ובמקרה שלפנינו כיון שבמקומך לא נלקח משהו אחר, שאמנם אם לא היה הנהג מעלה נוסעים אחרים לולא שירדת, יש לומר שהם באו במקומך, אולם אם היה מקום לכולם גם אם היית נשאר, נמצא שאין אחר שבא במקומך, ולכן אתה חייב כפועל בטל.
תשובת הרב דרור טוויל שליט"א - דיין בבית דין צדק בשדרות ע"י ישיבת ההסדר
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם