שאלה
רע לי רע לי ושוב רע לי!! אני בהריון שני וההורמונים לפעמים משתלטים עלי ואני בוכה ללא סיבה המון, בעלי לא מתייחס אלי ורק מתעצבן עלי כשזה קורה לי במקום לנסות להבין לחבק ולאהוב... זה יוצר מריבה ענקית שאני רוצה לפעמים לצאת מהבית החוצה (אבל השעה מאוחרת בלילה)ואז בעלי מחרים את המפתח ואנחנו הולכים מכות קלות, הן מצידי והן מצידו (נשמע פטתי אבל זה כך). אני מרגישה לפעמים שאני שונאת אותו!! הוא לא מנסה להבין בכלל מה זה הריון ואני מרגישה עם ההריון הזה לבד, הוא לא מעריך כלום ואומר שאני לא מטפלת טוב בילד ושאני עייפה כל הזמן וזה שקר!! נכון שאני עייפה אבל אני כ"כ דואגת לא לשדר את זה לילד ומעניקה לו המון זמן איכותי (שיחות, משחקים וכד')אני ממש מתוסכלת, לפעמים אני חושבת על גירושים אבל אני יודעת שזה לא הפתרון וגם יודעת שיש לי בעל נהדר אבל גם לו יש נפילות וזו אחת מהן, אני מרגישה כאילו נכנס בו הסטן כשהוא מדבר ככה, וגם לרוב הריבים האלה נגמרים בכך שהוא אומר לי שלא הוא דיבר אלא יצר הרע... אוף מה לעשות? אני כבר גמורה ואני מרגישה כמה שבעלי מזיק לי ולעובר נפשית, כואבת לי כבר הבטן.
תשובה
שלום וברכה
המציאות שאת מתארת כואבת כל פעם מחדש, על אף העובדה שהיא מוכרת מאוד.
זהו המצב פעמים רבות בתחילת הריון: מרגישים נורא, גם מבחינה נפשית, ולעתים הבעלים כלל אינם מוכנים לכך, והם לא "הוכשרו" ללוות אישה הבריון, וחושבים שרוצים להתגרש, ושוב נאחזים בתקופות הטובות יותר ועוד ועוד.
מה שאת צריכה בעיקר לקבל, ומגיע לך את הכל, זוהי תמיכה חזקה. היה עדיף לקבל את התמיכה מהבעל, ועל כן צריך לבדוק מי יכול לדבר איתו, ומי יכול להעיר את עיניו למה שעובר עלייך, ומה הוא צריך לעשות במקרים אלה. זה הטוב ביותר: אם יש רב שקרוב אליו – בקשי מהרב לעשות זאת, ואם יש מישהו אחר שמשפיע עליו – בקשי ממנו.
במקביל, וללא קשר, מותר לך לקבל את התמיכה הזו מחבירות, בנות משפחה, יש נשים שמוצאות את התמיכה הזו בפורומים כאן ב"כיפה", ובכל דרך בה יוכלו הן ללוות אותך בשבועות הקשים של תחילת הריון והן ללמד אותך כיצד לשנות את ההתייחסות של בעלך – טוב שתלכי בה.
בעזרת ד', התקופה הזו עוברת, וישנה אפשרות לשוב למציאות טובה ושמחה ולחזק מחדש את המשפחה.
כל טוב