הריגת התינוקות במלחמת מדין

לשואל שלום רב.
זה אינו הציווי היחיד מסוג זה. זה מצטרף לציווי על מחיית עמלק ועל מצוות לא תחיה כל נשמה שנאמרה על עמי כנען. מצווה זאת נראית לנו היום מאד קשה, ואני מודה שאיני יודע איך הייתי מקיים אותה. אבל אני בכל זאת אנסה להסביר אותה מבחינה שכלית.
יש עמקרים שבהם אנו פוגשים רשע פרטי. במצב זה אנו מקפידים מאד שלא לפגוע בילדיו ובכלל בסובבים אותו, שהרי אינם אשמים. יתירה מזאת, תמיד קיימת התקווה שצאצאיו לא ילכו בדרכו, ויהיו טובים. וכדברי חז"ל - "מבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק". אבל ישנם מצבים אחרים, של חברה שכל כולה רשעות, שמגדלת את בניה מגיל צעיר על רשעות והילדים ממש יונקים זאת מינקות. ראיתי כתבות וקראתי מאמרים על קבוצות של ניאו נאצים באירופה, אנשים שאין שום דרך לדבר עימם בהגיון. אנשים שכל מערכת החשיבה שלהם מסולפת, שכל המערכת הרגשית שלהם עקומה. וכשמדברים עם ילדיהם הקטנטנים, רואים שהם כבר בגיל שבו הם כיולים לדבר, נגועים בעוצמות של שנאה חסרת הגיון שהפכה להיות חלק בלתי נפרד מאישיותם. במצב זה הסיכוי שייצא מחברה זאת מישהו טוב היא אפסית הסיכוי שמישהו מילדים אלה, או מהמבוגרים יותר, יחרוג מהעולם שבו הוא חי וייהפך להיות אדם טוב ואוהב, סטטיסטית אפשרות זאת לא קיימת. לכן באה התורה על ציבורים כאלה, על עמלק ושבעת עמי כנען, וכן על מדין, מצווה לא תחיה כל נשמה. ואכן כך עשו. התורה אינה מתארת לנו מספיק את רשעותם של עמים אלה, ועד כמה חדרה רשעות זאת לילדים הקטנים. אבל כנראה שזאת היתה המציאות. (אגב, מצאו בצפון אפריקה מקומות יישוב כנעניים, שליד המקדשים מצאו אלפי כדים קטנים עם אפר של ילדים קטנים שהוקרבו במקום. עם זה עם ישראל התמודד בכניסתו לארץ!)
יחד עם זה כפי שאמרתי, זהו ההסבר ההגיוני. אני מודה שאינני יודע איך הייתי מסתדר עם ציווי זה. אבל אני מבין אותו ואת חשיבותו.
בברכה
אפי קיציס