שאלה
בס"ד
שלום,
יש לי שלוש שאלות ואשמח אם תוכל לענות עליהן:
א.האם דבר הרהור כדבר מעשה לגבי חטאים ועוונות?ואם כן איך להתמודד עם יצר הרע שהרי הוא טבוע בתוכנו?
ב.ידוע שמשכן הנשמה היא בשכלו של האדם.
במידה ואדם נפגע פיזית או נפשית בשכלו
במהלך חייו ובעקבות כך השתנתה אישיותו
איזו אישיות יש לנשמה בעת פטירתה?
ג.ידוע לי כי עלי לקבוע עיתים לתורה.
באוקטובר הקרוב אהיה סטודנט ובעקבות כך
זמני לעסוק בתורה יהיה קצת מוגבל.האם הזמן
המוגבל שבו אעסוק בתורה בע"ה נחשב כקביעת
עיתים לתורה?
תודה
תשובה
א. ודאי שהרהור לא נחושב כמעשה ממש. רק כדי שהאדם יבין שהרהור יכול להידרדר למעשה התבטאו חז"ל בכמה מקומו תששהרהורי עבירה קשים מעבירה. זה לא אומר שצריך להשלים עימו. צריך לנוסת להעביר נושא במחשבה ולחשוב על דברים חיוביים, זו חלק מההתמודדות היומית של כל אדם ירא שמיים.
ב. הנשמה נשארת תמיד אותה נשמה-חלק אלוק ממעל. פגיעה נפשית לא פוגעת בנשמתו של האדם.
ג. ודאי שנחשב.