שאלה
שלום!
אני שביעיסט לומד בישיבה עם רמה תורנית גבוהה וגר במקום שכמעט כל הפעילויות בו בנוער ובבנ"ע(אני מדריך) נפרדות מה שיוצא מכך זה שאין לי קשר עם בנות בכלל.
אני מאמין שהגישה שצריכה להיות הפרדה בין בנים לבנות בגיל הזה היא נכונה אבל ממש קשה לי עם זה למשל במסע פסח שהיה עכשיו אני ראיתי חבר'ה מסניפים אחרים מעורבים והרגשתי שאני מקנא בהם אפילו שבשכל אני מבין שזה לא נכון.
אז השאלה היא מה אני יכול לעשות בשביל להרגיש טוב עם זה שאני מקים את ההלכה ולא בבאסה כמו שאני עכשיו ואולי בגלל שאני מרגיש ככה אני צריך לנהוג אחרת כי אני מרגיש שזה לא סתם איזה תאוה חולפת אלא רגש הרבה יותר עמוק מזה.
תודה רבה!
תשובה
ב"ה
שלום לך.
אני ממש מבין את מה שאתה מרגיש, וזה מאוד טבעי. לכן חשוב מאוד להתעסק בענין, ללמוד אותו ולהגיע למצב שבו לא תרגיש כל הפסד מכך שאתה חי במסלול זה של חיים. כאשר אדם מרגיש שהוא מפסיד כל הזמן, לבסוף נגמר לו הכח להתגבר, והוא פשוט עוזב, לכן חשוב לפני שנשברים, לפני שנגמר הכח, פשוט להתקדם בנושא, לבנות את עצמנו וכך יהיה לנו לגמרי אחרת.
אינני רוצה להאריך, לכן אכתוב רק כמה נקודות שאני ממליץ ללכת בהן, ואני מאמין שאתה כבר תדע איך להתקדם צעד אחר צעד לפי מה שמתאים לך:
א. ללמוד עוד ועוד על הנושא - לימוד הצניעות וחשיבותה תורם המון לאדם, נותן לו כח לשמור עליה ולשמוח בה. ישנם כמה ספרים העוסקים בנושא הצניעות וכדאי ללמוד אותם, ואף אם הם לא ממש מחדשים דברים שאתה לא יודע, אבל גם העמקה והתרגלות בדברים אלו משנה את התחושה.
ב. להשקיע בחוויות חיוביות. מול ההנאות של הקלקול יש הרבה יותר הנאות של התיקון, מול הטומאה יש קדושה גדולה הרבה יותר, ובה יש הרבה יותר חיים, אלא שחשוב ללמוד להרגיש את החיים האלו של הקדושה, לכן חשוב לחיות את החוויות של התורה והמצוות, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, כגון אחד נהנה יותר מאתגרים שכליים, ואילו אחר נהנה יותר מריקודים וכו´, אך חשוב שכל אחד יעשה את מה שמתאים לו בתחום הזה, שהוא לא ישאר עקר מכוחות חיים.
ג. להתרחק מאנשים שמשדרים הנאה מהחטא, שכל עוד אנו לא שלמים עם הדבר, זה עלול להזיק לנו. לכן לא להסתכל על אנשים שקשורים לבנות, לא להתקרב אליהם ובודאי שלא לדבר איתם על הנושא. כמובן אין מדובר בנידוי אלא בשמירה על עצמך. בעזרת ה´ כשתרגיש שזה לא חסר לך כלל, כבר לא תהיה צריך שמירה זו.
ד. לפתח את תחושת הצער בראית דברים אלו. חשוב שאדם יתרגל שכל מה שהוא נגד ה´ הוא עצוב מאוד, הוא ממש כואב ומעורר רחמים, תחושת הרחמים כשהיא תתפתח בנו, תגרום לנו להרגיש לגמרי אחרת לאותם אנשים. חשוב שנתרגל לחוש את הצער הזה שנובע מכך שהריחוק מה´ הוא הצער הגדול ביותר, הכואב ביותר. צער זה ורחמים אלו עוזרים מאוד.
זהו להפעם, היה חזק ותמשיך להתקדם.
שיהיה בהצלחה
יצחק.
zahig2@shoresh.org.il