הקב''ה שהוא כל כך גדול, למה הוא צריך אותנו?

בס"ד

שואלת יקרה,
אשריך על השאלה החשובה שאת שואלת, שנראה לי שהיא עולה לאנשים רבים והם בוחרים להשתיק אותה. התשובה לשאלה זו נוגעת בעיקרי היהדות והתורה, והיא תעזור לך לעבוד את ה´ ביותר שלמות ושמחה. ברשותך ארחיב את השאלה לנושא קיום המצוות והמשמעות של המעשים אותם אנו מקיימים, במילים אחרות, מה אכפת לה´ מה אני עושה? מה זה משנה לו אם אני מניח תפילין או לא? אם את לובשת חצאית או לא?

מה שאמרת, שאת בחיים לא תדעי, זו אמת חלקית. באמת מבחינת ה´ בעצמו את לעולם תדעי - "לא כמחשבותיכם מחשבותי". באמת אין לנו שום השגה בעצמות ה´, כשאנו עוסקים בתורה אנו עוסקים בהתגלותו בעולם בהכרה שלנו, שהיא רחוקה לאין שיעור מהכרתו שלו. לכן כשאני כותב שה´ "רוצה" משהו, הכוונה שאני מבין את זה כרצון, אך לו לא שייך רצון כלל, כי הכל ברשותו. אם כן, את כן תוכלי לגלות אמת חלקית, המתאימה להבנה האנושית שלנו, גם מהתשובה שאכתוב וגם מהבינה הטבעית שקבלת ממנו. אותה הבנה תשתכלל ותתפתח עם כל התקדמות שלך בעבודת ה´. אך הידיעה לא תהיה ידיעה אקדמית, כמו שאת יודעת שקולומבוס גילה את אמריקה, אלא ידיעה של חיים, חיים מתוך תודעה של ה´ בכל צעד שאת עושה.

כתוב "הסתכל באורייתא וברא עלמא", כלומר ה´ ברא את העולם לאור התורה. הכוונה כמובן אינה לחמישה חומשי תורה שלנו, אלא לרעיונות שהתורה בכתב מייצגת. כלומר העולם מבטא את הרעיונות האלוקיים. מהם אותם רעיונות? לעניות דעתי, אם נסכם זאת במילה אחת, המילה תהיה חסד - "עולם חסד יבנה". ה´ ברא את העולם שיהיה לנו טוב. אז למה יש רע? גם הרע, בראיה כוללת, יתגלה אלינו כטוב. כמו שתרופה היא בהתחלה מרה אך לבסוף מרפאת את הגוף. כתוב עוד "התאווה הקב"ה לעשות לו דירה בתחתונים" - כלומר, שגם בעולם החומרי, שהוא הגס והנמוך ביותר, הקב"ה רוצה להתגלות. אז כיצד הוא מתגלה בעולם החומר? ע"י רצון חיובי שלנו. לדוגמה, מטבע של שקל יכולה להיות סתם חתיכת ברזל (כלומר, חומר). כאשר מתבטא בו רצון חיובי (חסד) היא הופכת לצדקה. כאשר מתבטא בו רצון שלילי קונים איתו סמים. כלומר הכל תלוי ברצונו של האדם המשתמש. בזה מתגלה גם מדרגת האדם על פני בעלי החיים, שלבני אדם יש רצון. בזה למעשה נמצאת התשובה לשאלה שלך. שאלת למה הוא צריך אותנו בני האדם הקטנים. אז קודם כל, אנחנו לא כל כך קטנים, כי בכל מעשה טוב שאנחנו עושים אנחנו מגלים את רצונו בעולם, וזה דבר עצום. בכל מעשה חיובי שאת עושה את למעשה מופיעה את ה´ בעולם, ואין דבר גדול מזה. לכן הוא "צריך" אותנו - כלומר אנחנו כמובן לא חסרים לו, אך אנו מגלים אותו, את החסד שלו בעולם, במעשים היומיומיים שלנו. ואיך אנו יודעים אילו מעשים הם חיוביים ואיזה לא? אנו לומדים תורה. התורה אומרת לנו מה מותר (מצווה, חיובי) ומה אסור (חטא, שלילי). בכל מצוה ה´ מתגלה בצורה מיוחדת לעשות את העולם טוב יותר. זו התשובה לשאלה שהוספתי, שמה משנים לו המעשים שאנו עושים. אלה המעשים שמוסיפים בעולם טוב, גם אם איננו מבינים זאת. אני לא יודע למה אני צריך להניח תפילין, אך אני יודע שה´ רוצה להופיע טוב בעולם והוא בחר לעשות זאת על ידי יואב שמניח תפילין. למה? כי ככה הוא רוצה, ואני לא מבין את מה שהוא מבין. יש כמובן מצוות שאנו כן מבינים את טעמם, אך איננו מבינים את מלא עומקם אלא חלק קטן ממנו.
על זה נאמר "בכל דרכיך דעהו" - הראי"ה במוסר אביך מדגיש את ה"ב" במילה "בכל". בדרך עצמה, שבה אנו הולכים, אנו יודעים את ה´, ונדבקים בו. כשאנו עושים חסד אנו נדבקים בה´ שהא גומל חסדים, כשאנו מתפללים אנו נדבקים בה´ שגם הוא רוצה טוב לעולם. אדם דבק בה´ על ידי הדמות לו. כמובן שאיננו דומים אליו ממש, אך אנו יכולים להיות דומים לו במעשינו. והוא אינו מצפה שנהיה כמוהו ממש, כי אם כן, הוא היה בורא אותנו כך.

לגבי התשבחות, באמת הוא לא צריך אותנו ולא את התשבחות שלנו. אנחנו צריכים אותם על מנת להבין בשכלנו את ערכו. ובאמת כל תואר ניתן לו מצמצם אותו, וכי הוא רק מלך? רק גדול? רק קיים? הוא הרבה מעבר לזה, אלא על ידי שאנו מבינים מה זה מלך בשר ודם, שמלכותו היא כמו קן נמלים יחסית למלכות ה´ בעולם, אנו מתקרבים להבין מה היא מלכותו של ה´. כשאנו אומרים "גדול" - גם מגדלי עזריאלי הם גדולים, ומתוך הידיעה שהם גדולים וה´ על אחת כמה וכמה, אנו מתקרבים להבין את ערכו. ומתוך אותו ערך עצום הוא בחר להתגלות דווקא בנו, דווקא במעשים הטובים שלנו, ודווקא מתוך ההתמודדות שלנו עם החולשות שלנו. הוא לא מצפה מאיתנו להיות חסרי חולשות, אך הוא כן מצפה שנתמודד איתן באומץ ונדע להתגבר גם כשאנו נופלים.

לכן אשריך שאת שואלת ומתמודדת עם השאלות שלך, זה בדיוק מה שהוא מצפה ממך לעשות. ואני מקוה שהתשובה כאן מספיק בהירה, ואם לא, את מוזמנת לבקש הסברים. השאלה שלך לא מבטאת חס וחלילה כפירה, אלא דווקא אמונה גדולה, שרוצה להשתפר ולהתעלות.

יישר כוח,
יואב.