הצגת נשים בפני גברים

לשואלת שלום רב.
הצגה אינה שירה. בהצגה אדם עומד על הבמה ומדבר. שירה בפני גברים נאסרה משום "קול באשה ערווה". דיבור לא נאסר. לכן מותר לאשה להרצות בפני גברים.
אבל הצגה אינה הרצאה. בהרצאה העיקר זה התוכן הנאמר. אפשר לשבת בהרצאה ולא להסתכל על המרצה (אלא לסכם למשל). אפשר לשמוע הרצאה בהקלטה. הצגה שונה מאד. בהצגה כל הגוף מדבר. בהצגה אנו מסתכלים על האדם, שומעים את דבריו, מסתכלים על שפת הגוף, על כל תנועה וכל העויה בפנים. הצגה אי אפשר לשמוע בלבד, צריך להתבונן בריכוז ולספוג את כל המכלול. לכן שחקנים מדברים פעמים רבות על ההופעה שלהם כהתערטלות של הנפש, כחשיפה עצמית מאד גבוהה בפני הקהל. לכן הצגה של בנות בעייתית מאד. בהצגה יושב כל הקהל ונועץ מבטים בוחנים באשה, ויש כאן בעיה צניעותית קשה. לכן נשים רבות מעדיפות שלא להופיע בפני גברים כיון שהחשיפה הזאת בפניהם, קשה להן מאד.
לסיכום, לא אמרתי אסור, אלא הסברתי את השיקולים ואת הבעייתיות.
אין הבדל עקרוני בין הצגה לסרט. אלא שבסרט מצלמים כל פעם סצינה וחוזרים עליה שוב ושוב עד שהיא יוצאת כראוי, ובין לבין מדברים ומתבדחים, כך שההתערטלות הנפשית אינה אמיתית ואינה חריפה כמו בהצגה, שבה יש רצף של שעתיים של כניסה לדמות וכו'. כמו כן, אין זה בפני קהל חי, אלא בפני מצלמה. לכן זה קל יותר.
לימוד משחק יש בו יתרון וחסרון. היתרון הוא שההתבוננות של ה"קהל" כלומר של החברים בקבוצה היא בעין מקצועית ביקורתית ולא חוויתית. לעומת זאת בדרך כלל בלימוד יש פריצת גבולות גדולה יותר, ובקבוצה חילונית, שנורמות הצניעות והמוסר שלה שונות מהנורמות ההלכתיות, זה הרבה יותר קשה. לכן יש להעדיף סדנא שבה מודעים לנורמות הצניעות ההלכתיות.
בברכה
אפי קיציס