שאלה
שלום!
שאלה שמטרידה אותי: לפי הידוע לי, העולם נוצר כי הנשמות רצו להינות מזיו השכינה בזכות, ולא בתור מתנת "חינם", ועלינו לזכות בזכות זו ולתקן את חטא האדם הקדמון ועוד חטאים ולשם כך באנו לעולם.
עכשיו בע"ה יבוא המשיח ויבואו לקיצם כל התיקונים למיניהם, ונשוב להינות מזיו שכינת ה'.
ומה אז? האם לעד נהנה משכינתו או ששוב פעם, נרצה להינות ממנה בזכות ושוב ייוצר העולם?
וכך חוזר חלילה, כך שיוצא שבעבר חיינו אינסוף ובעתיד נחיה אינסוף פעמים, ובגלל שהכל קרה אינסוף פעמים אז ביקום כלשהו בזמן כלשהו התקיים נניח שאני הייתי סתם לדוגמא, ראש הממשלה או שמתתי בגיל 5(סליחה על הדוגמאות הקיצוניות)? וגם אם הקיום חוזר על עצמו אחד לאחד ולא משתנה(מנצחיות התורה), מה התכלית לכך?
הרי עלינו לסבול(וגם להינות) לנצח נצחים כל פעם מחדש.. עצם ההתעסקות בזה, לפי מה שהבנתי, היא פסולה, אך כל הנושא הזה מתסכל אותי מאוד.
אשמח אם תחדד את הנחותי(בנוגע לסיבת ביאתנו לעולם) ותעזור לי לנסות להבין מה תכליתנו, בתקווה שיש כזו..
גמר חתימה טובה!
תשובה
בסד
שלום רב.
אתה מערב כמה ענינים ולכן אתה לא יוצא מזה..
1. מטרת בריאת העולם לא ידועה לנו.ולא כדאי לעסוק בה בשלב זה.
2. מטרת האדם בעולם היא "להנות מזיו שכינתו ולהודות לו .."
במסגרת זו נכללת כל עבודתנו .שמירת מצוות וכו
3. מטרת המצוות והיסורים כי "כדי לא לאכול לחם בזיון.." כמו שאמרת.
לסיכום אנו צרכים להשתמש בעולמו של השם כי הוא ברא בישבילנו..והשימוש הטוב והמקסימלי וכול להיות אך ורק אם ניחיה על פי הדרכת התורה .[כי היא ההדרכה שלו ממש .]
וזו מטרתנו בעולם..כמו שאמר שלמה המלך "סוף דבר הכול נישמע... [ומצוותיו שמור] ..כי זה כל האדם."
בברכה