שאלה
האם כבוד הרב יכול בבקשה לומר היכן מצוי הסיפור על אשתו של רב מסוים שרצתה לאכול בשר וחלב אז נתנו לה לאכול עטינים של פרה או מישהי שרצתה חזיר ואז נתנו לה משהו עם טעם דומה?
תודה רבה
תשובה
בס"ד
המעשה מובא במסכת חולין דף קט/ב על אשתו של רב נחמן שהיה אחד האמוראים. ואשתו היתה בת ריש הגולה וקראו לה "ילתא". ובגמרא יש עליה כמה וכמה סיפורים שהיתה תקיפה וחכמה מאוד.
אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה. (הרי כל מה שאסר לנו הקב"ה - התיר לנו משהו דוגמתו)
אסר לן דמא שרא לן כבדא (אסר דם - התיר כבד)
נדה - דם טוהר (אסר נדה - התיר דם טוהר)
חלב בהמה - חלב חיה (אסר חֵלֶב של בהמה התיר חֵלֶב של חיה)
חזיר - מוחא דשיבוטא (אסר חזיר - התיר מוח של דג שיבוט שיש לו טעם של חזיר)
גירותא - לישנא דכוורא (אסר עוף ששמו גירותא התיר לשון של דג שיש לו אותו טעם)
אשת איש - גרושה בחיי בעלה (אסר אשת איש - התיר אשה גרושה בחיי בעלה).
אשת אח - יבמה (אסר אשת אח - התיר יבמה)
כותית - יפת תאר (אסר נכרית - התיר יפת תואר).
בעינן למיכל בשרא בחלבא (רוצה לאכול בשר בחלב)!!
אמר להו רב נחמן לטבחי: זויקו לה כחלי (אמר רבי נחמן לטבחים צלו לה "כחל")
ו"כחל" הוא עטין של פרה שהוא בשר ויש בו גם חלב. ומותר באכילה צלוי ומשופד על שיפוד כיון שהחלב עדין לא נחלב).