הנחת תפילין לפני בר-מצווה

לגבי הנחת תפילין לקטן נאמר בשולחן ערוך (ל"ז,ג)

נאמר בבריתא (סוכה מב ע"א):
קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין.
מפשט דברי הברייתא נראה שהכוונה על קטן שהגיע לחינוך, ועדיין לא הגיע לגיל בר מצוה, ומכל מקום יש לחנכו במצות תפילין כיון שיודע לשומרן בנקיות ובטהרה.
אולם בעל העיטור בהלכות תפילין כתב, שמה שאמרו קטן היודע לשמור תפילין היינו בן שלש עשרה שנה ויום אחד. אולם רוב הפוסקים חולקים עליו בזה, ופירשו, שפירוש קטן הנאמר כאן, היינו קטן שהגיע לחינוך. וכן מבואר בתוספות.
השולחן ערוך פוסק כמרבית הראשונים:

"קטן היודע לשמור תפילין בטהרה שלא יישן ושלא יפיח בהם. חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו.

כלומר, מדין חינוך יש להניח תפילין לקטן.
אולם, הרמ"א כותב:
שקטן הכוונה דוקא למי שבגיל 13 ש' והחידוש שאפילו שאין לו סימני בגרות הוא נחשב כגדול.

אולם המשנה ברורה מביא בשם מגן אברהם:

"ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודם הזמן "
ובעל הקצור שולחן ערוך (י,כ"ד)

קטן היודע לשמור תפילין שלא יפיח בהם, ושלא יישן בהם, אביו חייב לקנות לו תפילין שיניחם. ועכשיו נתפשט המנהג שמתחיל הקטן להניח תפילין, ב' או ג' חדשים קודם שנעשה בן שלש עשרה שנה.

למנהג ספרד יש הנוהגים לחנך את הקטן זמן רב לפני בר מצוה להניח תפילין וכך פוסק הרב עובדיה יוסף (יחוה דעת ב,ד) וז"ל:
קטן שהגיע לחינוך, ויודע לשמור גופו בטהרה ובנקיות כראוי, מצוה לחנכו במצות תפילין, אף על פי שלא הגיע לגיל שלש עשרה שנה, ומותר לו לברך על מצות התפילין, כדין כל המצות שמברך עליהן עובר לעשייתן. אולם יש להזהיר את הצבור שבבית הכנסת שהנער מתפלל שם, לבל יטעו לצרפו למנין לקדיש ולקדושה עד שיגיע לגיל שלש עשרה שנה ויום אחד.

למנהג אשכנז יש הנוהגים חודש לפני בר מצוה לחנך, ויש שמקפידים להניח תפילין רק ביום הבר מצוה (כדברי הרמ"א).
המנהג שהתפשט שמניחים בכותל הוא מנהג יפה שבו בני המשפחה מתלוים להנחת תפילין הראשונה של הבר מצוה. מצוה כה משמעותית וחשובה ולכן נותנים למעמד זה עוצמה והדר.ולכן זה מנהג יפה ומי שיכול לעשותו מה טוב

בשעה טובה
מאיר נהוראי