שאלה
בעלי הוא בן בכור ומאז שהכרנו כל הזמן הוא היה אומר לי שמתיחסים תמיד בסובלנות יתר לאחים הקטנים הסברתי לו שלדעתי זה בגלל שהוא מוכשר יותר ועצמאי יותר וצריך לגונן עליו פחות (אני גם חושבת שזה נכון)
אלא ששמתי לב שתמיד מתנכלים אליו. תמיד שיש איתו איזו מריבה לא משנה מה קורה הוא אשם, תמיד שקורה איזה משהו שהוא מעורב בו אז הוא לא היה בסדר...
הוא למד ליצור לעצמו מנגנוני הגנה בהתמודדות איתם (מניח להם לכמה ימים להרגע, מסתגר עם עצמו וכו')
אבל לי זה ממש כואב לראות את זה בפרט שזה לא נכון אני יודעת כמה הוא רגיש וכמה הוא נפגע מזה הם מפרשים ת ההעלמות שלו כחוסר אכפתיות כשברור שזה בגלל שהוא נפגע.
אני לא אוהבת להתערב לו בענייני משפחה אבל זה ממש כואב לי. מדי פעם אני מנסה לדבר עם האחים שלו ולהסביר להם כמה הוא מדהים אבל זה לא ממש עוזר. בכל הזדמנות שיש לי אני אומרת כמה הוא עוזר לי וכמה הוא עוזר בבית ואיך הוא פותר לי בעיות שידעו איזה איש מקסים הוא אבל באמת זה חסרר תקנה...
זה נורא כואב לי מה אאני יכולה לעשות??
תשובה
בסד
שלום רב .
גדול השלום יותר מכל דבר.
גדול השלום במשפחה יותר שלום אחר.
גדול השלום הפנמי העצמי של האדם משלום חיצוני .
["גדול השלום ]שהרי הוא [כלי לברכה מאת השם] ית.
הנחי לבעלך האציל שלא מוכן לריב ...ולא משנה ההסברים שהוא נותן לך או לאחרים .
אשריו עזרי לו וחזקי אותו ברדיפה לשלום .
[בשום פנים ואופן אל תתערבי בעניני המשפחה שלו.]!
כי זה המפתח לשלום בית בביתם ,
בהצלחה
ובברכה