שאלה
שלומות ותודה רבה על התשובה. הייתי רוצה לקבל הבהרה לגבי הסיפא של תשובת הרב:
"לגבי השאלה של יתרון וחסרון: אני חש שהשאלה גדולה עלינו. יש יתרונות עצומים בהחלפת שלטון בדרך הדמוקרטית, אולם אנו נעשים מודעים לא פחות לחסרונות הגדולים. כעת ממש יש לנו מעבדה לבחון את הדברים לאור מה שמתרחש בעולם הערבי הסובב אותנו, ואנו מסוגלים להבחין הן ברעות הנוראיות של רשעי הנהגתם, ובין בסימנים לקטסטרופה המתרחשת בחלק מהחברות הערביות בשעה שמתמוטטים סדרי השלטון הקדומים. אולי המבט על המתרחש ייתן לנו שיעור טוב יותר על הדברים"
א. האם הרב 'מהרהר' על היות הדמוקרטיה התפיסה הראויה בימינו? בין ברמה המעשית ובין בתורנית? (הסימן שאלה הינו סימן שאלה בלבד ולא תמיהה חלילה)
ב. האם נקודה שכזו (שיטת ממשל) אנו שואבים מהמציאות או מעיון במקורות חז"לים/ תנ"ך?
תודה וסליחה על האריכות
רועי
תשובה
שלום וברכה
א. אני מהרהר הרבה בנושא הדמוקרטיה. הסיבה לכך ברורה: לדמוקרטיה יש גם כשלים. הנושא העיקרי שצריך להיות נידון בהקשר זה היא יכולתה של הדמוקרטיה מחד גיסא למנוע את ניצולה לפעולות שעבוד ודיכוי הקשות ביותר (משפטי נירנברג), ומאידך גיסא לאפשר קיומה של זהות לאומית או חברתית, בלי להתמכר אך ורק כנושא יחיד ובלעדי לשפת הזכויות. אוכל אפוא רק לומר כי במציאות הנתונה איני מוצא דרך פחות גרועה מאשר הדמוקרטיה, אולם מדאיגה אותי מאוד מאוד משיחיות השקר של הטוענים כי בקיומה של הדמוקרטיה אנו מבטיחים לעצמנו את המאבק בעוולות השלטון. אני מאמין כי כאשר יהיה ברור לכולם כי גם לדמוקרטיה חסרונות משמעותיים – הלהט המשיחי יפנה את מקומה לריאליות מחשבתית, ויש סיכוי לדברים טובים יותר בעקרונות השלטון.
ב. שאיבה של נושא כה רחב נעשית ממקומות רבים. אנו קוראים, לדוגמה, את פרשת המלך בתורה; את המודעות לשתי הסכנות שאורבות לשלטון (לבלתי רום לבבו מאחיו; לבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל); את הדרכים בהן מנסה התורה להתמודד עם סכנות אלו וכדו', ולומדים הרבה מאוד, אף אם אין אנו מאמצים כעת את דרכה של המלוכה. לפיכך, גיבוש עמדה נעשה גם על פי ההיסטוריה האנושית, ההבנה בטבע האדם וכדו', ולא פחות מכך ואולי יותר ממקורות שבידינו, המלמדים אותנו הרבה מאוד בנושאים אלה.
כל טוב