שאלה
שלום כבוד הרב!
המשבר הכלכלי מתחיל להכות בנו - בחדשות מדווחים על מפעלים שעומדים בפני סכנת סגירה, על חברות ענק שמפטרות מאוד עובדים, ונראה לצערנו שזו רק ההתחלה.
כבני נוער, חברים בתנועת בני עקיבא - בגילאי תיכון, ישיבת הסדר, ש"ל ואוניברסיטה אנו שואלים את עצמנו מה אפשר לעשות עכשיו?
מה הרב מציע לנו לעשות? כיצד לקדם את פני המשבר הכלכלי?
תודה רבה,
חג פורים שמח
תשובה
שלום וברכה
ראשית, יישר כוח גדול על המגמה ועל השאלה. הדברים מתאימים מאוד לדברי נביאי ישראל אשר מיקדו את תשומת הלב העיקרית של האדם בענייני הצדקה והמשפט, וכך אנו צריכים לבנות את עולמנו הרוחני.
ברם, הדבר אינם פשוטים כלל ועיקר. דוגמה לדבר: לכאורה התשובה הראויה עתה היא לצמצם צריכה מיותרת כדי לעבור את התקופה הקשה. ברם, מבחינה עקרונית למשק יהיה דווקא טוב אם יגבירו את הצריכה, כיוון שזה יספק מקומות עבודה לאחרים וכדו'. המשק המודרני הוא למעשה סבך קשרים של נושאים שונים, ולכל תשובה ומגמה אפשר שתהיינה תוצאות חיוביות ושליליות כאחד.
אף על פי כן, נראה לי כי אנו יכולים לקדם את פני המשבר בדרכים אלה, שהן חיוניות ביותר. אני מבקש להדגיש כי הדברים שאכתוב לא יעסקו בשאלת החסד. אלה הם מובנים מאליהם, ויש להרבות בחסד בתקופה הזו יותר ויותר. ברם, כבר זמן רב אני מבקש להסיט את תשומת הלב גם לכיוון הצדק (על האבחנה בין צדק וחסד ראו: http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19980). בכלל יהיה טוב יותר אם נאמץ גם את קו המחשבה של הצדק.
א. קניה מתוצרת ישראל. זו צריכה להיות הכרעה חד משמעית, ואף שגם קניה מיבוא מפרנסת מעט מעם ישראל (יבואנים, מובילים, עמילות מכס וכדו') אין ספק כי ההשפעה של קניה מתוצרת ישראל משמעותית הרבה יותר לכלל המשק. אלו דברים שתנועת נוער יכולה להירתם אליהם.
ב. הורדת הפערים הפנים חברתיים: אלה יושגו בעיקר על ידי הורדת סטנדרטים: של אירועים משפחתיים, של חתונות ומסיבות שונות, של מותגים, של מחירי מפעלי התנועה וכדו'. אלו דברים חיוניים המביאים לצדק חברתי ולא רק לחסד חברתי.
ג. תשומת לב רגישה מאוד כלפי אלה שנמצאים במצוקה זמנית, ובעיקר של משפחות המפוטרים. לעשות כל דבר כדי לנסות להקל את התקופה הקשה הזו, ולהיזהר במקביל שלא לפגוע. הדברים מחייבים את הקהילות שלנו אפילו בתחומים קטנים, ואפילו בדמי חבר של בתי כנסת.
ד. מחירי הלימוד במוסדות החינוך נעשים בלתי אפשריים. על הלומדים בהם לנסות להקל על מחירים אלה, בהסכמתם להורדת סטנדרטים – אוכל, חוגים וכדו'. כאמור לעיל, זו הכרעה לא פשוטה, בשל העובדה שהיא תגרום לפיטורים של ספקי השרותים האלה, ועל כן צריך לעשות זאת בעדינות וברגישות רבה.
ה. לעבוד. לעבוד בחופשים. לעבוד בשמרטפות וכדו'. כל עבודה גורמת גם לחלוקת משאבים נכונה יותר, וגם לאפשרות הרחבת הצריכה שתביא לזריקת עידוד מסוימת במשק.
ו. להיות רגיש יותר לנושא זכויות העובדים. כגון: תו התקן החברתי מבית המדרש של במעגלי צדק.
ז. אם יש אפשרות לצמצם את ימי העבודה לארבעה ימים כדי למנוע פיטורים – זהו נושא חיוני. כתבתי על כך ב http://www.ypt.co.il/show.asp?id=31679. אלו גם דברי הרמב"ם בנושא המעלה השמינית של הצדקה.
אלו רק ראשי פרקים של מחשבות. בוודאי שיש עוד.
כל טוב