שאלה
בכיתה שלי מרבים להתווכח על העינין חבר-חברה. הרבה בנות שנחשבות "דוסיות" אומרות שאם הזוג הם מאוד חזקים בדעתם והם יודעים בבירור שלא יעברו על שמירת נגיעה וייחוד וכו אז זה בסדר. אני חושבת שלא, ורציתי לדעת אם יש מקור ממש שאומר שאסור חברים בגיל כזה (15- ). ואל תגיד לי שהם לא יכולים לדעת בבירור אם הם לא יגעו אחד בשני, כי בנות בכיתה שלי לא מקבלות את זה הם אומרות שהם בטוח בטוח יודעים הם לא יגעו לא משנה כמה פעמים תסבירי להם שאי אפשר לדעת. תודה רבההה!!!
תשובה
לשואלת שלום רב.
חברות בין בן לבת משמעה יצירת קשר נפשי עמוק ועז. קשר זה אמור להוביל לקשר מלא. קשר זה מותר כאשר עומדים להתחתן כיון שאז הוא אכן מגיע בזמן קצר לידי מימוש. אבל נערות בגילכם הרי לא עומדות להתחתן בזמן הקרוב. ואז זה הופך לקשר לא נורמלי ולא טבעי. ואז קשה מאד לא לעבור על איסורים רבים - נגיעה, ייחוד (אסור לבן ובת להימצא לבד במקום מבודד כגון חדר סגור), וכן התבוננות זה בזו ושיחה אינטימית יתירה. קשר כזה או שהוא נובל ונגמר ואז המשבר קשה (בעיקר לבנות שהן יותר רציניות בשלב הזה) או שהוא מתחזק ומידרדר לאיסור. והדברים מפורטים בשולחן ערוך אבן עזר סימן כא - כב. וראי על כך עוד בספר קדושים תהיו במכתבים בסוף הספר עמ' 258-265
ובכלל אנו לוקחים מושגים ששאולים ממקומות זרים כגון טלויזיה וכו' על "חברות" ורומנטיקה בגיל בית ספר. מושגים אלה של אהבה ורומנטיקה קשורים לקשר הקבוע בין בני זוג, קשר שיש בו מחוייבות מלאה ואחריות לאורך זמן. הרעיון של חברות בגיל תיכון, סתם לשם השעשוע או המעמד החברתי הוא זר לנו ולקוח ממקומות אחרים. אנו מתייחסים לקשר בין בן לבת כמשהו עמוק יותר שנובע מהפסוק שקראנו השבת "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו והיו לבשר אחד" ודבר זה עדיין לא שייך אליכם.
המשיכו לחיות בטבעיות של גיל הנעורים, בלי מושגים הלקוחים ממקום אחר.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם