שאלה
היי!
אני חדשה פה..איך אני רואה אם קיבלתי תשובה?! כי כבר שלחתי פעם אחת שאלה ואני לא יודעת אם קיבלתי תששובה..!
אוקיי אזז ככה..
כשאני מתפללת אני לא מרגישה שהתפילה נוגעת אליי!!
כאילו מי שכתב ת'תפילה הוא כתב את זה מהלב שלו זה התפילה שלו לא התפילה שליי!!
אז איך אני כןן יכולה להרגיש?!
תשובה
שלום לך יקרה!
ברוכה הבאה לחברים מקשיבים!
את התשובה את אמורה לראות באתר או לקבל למייל שמסרת או גם זה וגם זה.
אני לא יודעת מה לגבי השאלה הקודמת ששאלת, אבל למטה מצורפת כתובת המייל שלי ואת מוזמנת לשלוח אליה את כל צרור השאלות שיש לך ואני אשתדל לענות על לך כולן.
ובכן, השאלה שלך היא שאלה מולה כולנו מתמודדים בצורה יומיומית.
אני חושבת שעצם העובדה שאת שואלת את עצמך עד כמה התפילה משמעותית בשבילך כבר מעידה על חיבור עמוק ורצון עמוק שהתפילה והמצוות יהיו חלק בלתי נפרד וחשוב ממך ומחייך.
כל אדם צריך לשאול תמיד למה אנחנו בכלל מתפללים, ולמה אנחנו מכוונים כשאנחנו אומרים את המילים של הברכות, כדי לא למצוא את עצמנו לגמרי מנותקים. והנה את שואלת, מעלה תהיות קשות ותחושות שלא תמיד נעים לדבר עליהם (תחושות שתכל´ס כמעט כולנו מרגישים).
ובכן אני באה לטעון טענה מרחיקת לכת- התפילה כבר לפני מאות שנים נכתבה בדיוק בשבילך! נשמע מוזר ואולי קצת קיצוני אבל תני לי טיפה לקחת אותך יותר עמוק ולברר מה הם המילים שאת אומרת ומה הכוונה שלהם.
נכון שמי שכתב את התפילה חי לפני מאות שנים ולא היה לו מיקרוגל, הוא לא שמע על טלנובלות ולא וידע שיש לנו את אחמינאג´ד על הראש. בטח שהוא לא הכיר את אחותך המעצבנת ולא שמע בכלל על המבחן שכל כך חשוב לך לעבור אותו... אבל, מי שכתב את מילות התפילה (דרך אגב לא היה רק אחד) היה אדם קדוש ברמה רוחנית מאוד גבוהה שאיפשרה לו לראות מעבר לצרכים ספציפיים של אנשים ספציפיים אלא לראות את הצרכים הכללים של כל יהודי באשר הוא.
לכל בעיה שאת עוברת, יש מכנה משותף. בין מה שאני עוברת, ובין מה ששמעון מחולון מרגיש, ועם מה שהילה מאילת חושבת. את המכנה המשותף הזה מצאו רבותינו וכתבו אותו במילים שאולי קל לנו להבין אותן, אבל קשה לנו להבין את החוכמה שמאחוריהן.
את יודעת, "מילה" בשפה העברית נקראת גם "תיבה". בפרשת השבוע הקב"ה אומר לנוח "צא מן התיבה", הציווי הזה של הקב"ה הוא לא רק לנוח אלא לכל אדם ואדם. אנחנו קוראים מילים והן לא מובנות בשבילנו והקב"ה כדי שנוכל להתחבר מצווה אותנו- לצאת מן ה"תיבה", מהפרוש הרגיל והפשוט של המילה ולמצוא את מה שכתוב מעבר. את ´הרוח של הדברים´.
את החיבור של המילה הפשוטה, זו שנכתבה לפני אלפי שנים, אל החיים שלך.
אני לא אומרת שזה פשוט, אבל מספיק שתיבחרי חמישה פסוקים ממקומות שונים בתפילה ותנסי בעצמך לחפש לזה פירוש, כזה שנוגע לחיים שלך. זה כבר יעשה שינוי עצום ביחס שלך לתפילה ולחיבור אליה.
למשל לי תמיד היתה מוזרה הברכה בברכות השחר "רוקע הארץ על המים"... אז השמים בשמים, והארץ למטה מה כל כך מיוחד בזה?! פעם אמא של חברה טובה (אחת שעברה הרבה דברים קשים בחיים שלה) סיפרה לי שכשהיא אומרת את הברכה הזאת היא מודה לקב"ה על כל הדברים הקבועים בחיים שלה, אלה שנראים כל כך פשוטים ואנחנו כל כך רגילים אליהם- כמו בית, אוכל, חברות טובות, היכולת ללכת, לדבר. אליי הפירוש הזה מאוד נגע ומאז כשאני אומרת ברכות השחר הן נראות אחרת ואני ממש מתרגשת לומר את הברכה הספציפית הזאת.
אולי תכתבי לי כמה דברים שהיית רוצה לכוון עליהם בתפילה ונמצא ביחד את המילים שמתאימות לזה?
אני ממש אשמח לנסות את זה איתך ביחד.
דבר נוסף, האמונה שלנו היא לא משהו קבוע. היא נובעת גם משכל וגם מרגש. והרגשות שלנו משתנים כל הזמן. הקב"ה שמכיר אותנו ויודע שככה הוא ברא אותנו ברא גם מערכות שונות של מצוות שמתאימות כל פעם ל´מצבי הרוח´ שלנו. אחרי 6 ימים של מתיחות ועבודה הוא ברא לנו שבת כדי לנוח, בתקופה הגשומה של ההסתגרות יש לנו חגים של התכנסות אל תוך הנפש כמו יום כיפור ולפני היציאה לשנה החדשה הוא ´סידר´ לנו חופשה של שבוע בתוך סוכה. ככה אנחנו אנשים, שונים ומשתנים כל הזמן. לפעמים קל לנו יותר להתפלל ולפעמים קצת קשה. לא צריך לדאוג מאוד מזה, אלא לזכור שהכל זה רק (כמו שאמר לפני כבר גידי גוב,) עיניין של זמן.
אל תוותרי כי קשה לך עכשיו. תמשיכי את האמונה הקבועה שבשכל. לומר את המילים גם אם הן לא אומרות תמיד את מה שאת רוצה שהן יגידו ובעז"ה אחרי המעשים ימשכו הלבבות.
חוץ מזה אני מאוד ממליצה לך אחרי התפילה (או אחרי קריאת שמע בלילה, מתי שנוח לך) להוסיף תפילה קצרה משלך. תפני אליו בצורה שהכי נוח לך לדבר איתו, ´אבא´, ´א-לוקים´, ´ריבון כל המעשים´, ´רופא כל בשר ומפליא לעשות´, ותוסיפי את התפילות הפרטיות שלך. את אפילו לא חייבת לקבוע זמן, הרי הקב"ה מסביבנו כל הזמן ומקשיב תמיד. אם את עוברת בסמטה חשוכה ואת מפחדת, או שניה לפני מבחן מלחיץ, או אחרי מעשה טוב שהצלחת לעשות, תעצרי שניה תעצמי עיניים ותבקשי במילים שלך מהקב"ה שישמור עליך, שיעזור לך להצליח או לומר לו בשמחה- תודה.
ואם את כבר מדברת איתו, תבקשי ממנו לסדר לך בפה את המילים הנכונות, ותוסיפי איזה מילה טובה גם על שאר ישראל, כולנו זקוקים לתפילה שלך.
מחזיקה לך אצבעות,
אביגיל
avigailbar@gmail.com