שאלה
ראיתי סיכום של דיני מאבד עצמו לדעת, אשר נערך על ידי הרב אליעזר מלמד:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=385
תשובה
שלום וברכה!
אינני יודע למה שאלות הללו מעסיקים אותך. לכן מאד התלבטתי האם לענות או לא, הרי לא לחינם אדם שואל על דין מאבד עצמו לדעת. לבסוף לפי הניסוח שלך משמע שאתה רוצה להבין דברים לעומק והשאלה היא מבחינת זו תורה וללמוד אני צריך. ברם, אם יש לך בעיה או חוויה לא טובה שעברת שבעקבותיה אתה עוסק בשאלה, אנא פנה למישהו שאתה יכול להתייעץ עמו, לדבר עמו ואל תתעסק בדברים הללו לבדך.
לעצם השאלה:
א. אינני מכיר רמב"ם כזה וגם לא מצאתי הלכה זו בדברי הרמב"ם. גם שאלתי רבנים אחרים וגם הם אמרו שאינם מכירים רמב"ם כזה. לכן אם אתה יודע איפה זה כתוב ברמ"ם שלח בתגובה הפניה למקור ואז אוכל ללמוד את העניין מדבריו ולהתייחס לשאלתך. כעת נראה לי שהלכה זו חסרת כל הגיון. אולי טעית בניסוח הרמב"ם, אולי מישהו הטעה אותך?
2. דבר ראשון מי שסומך על דעתו של בשמים רא"ש בעניין הזה הינו רשע ואין לנו לסמוך על דבריו כלל ומסוגיות משמע שאדם ששולח יד בנפשו הינו עבריין חסר תקנה ואין לו חלק לעולם הבא (ע"פ הדיוק מגיטין נז: לגבי אותם הילדים וילדות שנשבו לקלון).
אם מדיינים בהבנת הבשמים ראש כדין תאורטי (הרי כבר כתבתי חלילה לסמוך על דבריו), אז מפשט לשונו משמע שאותו אדם לא עבר על איסור מאבד עצמו לדעת. לכאורה אם אין איסור, אז אין עוון. אך לא הייתי סומך על הדיוקים.
3. הכוונה לכל סוגי הייסורים, גם נפשיים וגם פיזיים.
למסקנה בסופו של דבר, כפי שכבר אמרתי, דברי בשמים ראש לא מקובלים ומי שרוצה לשלוח יד בנפשו בגלל הייסורים ובזה לסמוך על בשמים ראש הוא רשע גמור ואין לו חלק לעולם הבא וייסוריו בעולם שכולו אמת יהיו קשים פי אלף ממה שהוא סבל כאן. צריך לדעת שהתאבדות זה פתרון נצחי לבעיות זמניות - הבעיה תעלם, אך את האדם אי אפשר להשיב עוד.
בברכה,
חיים בריסק