הלכות

שלום
1. משעה שעלה עמוד השחר אסור לאדם לאכול או לשתות משקה קודם שיתפלל אבל הרגיל לשתות תה או קפה בבוקר, ובלעדיהם אין דעתו מתיישבת עליו, מותר לו לשתותם לפני התפילה, שאין בשתייתו גאווה אלא צורך, כדי שדעתו תתיישב ויוכל לכוון בתפילה. ויש אנשים שרק אחר שעתיים מקימתם מרגישים צורך לשתות קפה, ועל כן בימות החול שהתפילה קצרה, מוטב שלא ישתו קפה לפני התפילה, אבל בשבתות וימים טובים, שבהם התפילה נמשכת זמן רב, מוטב שישתו קפה לפני התפילה. ומי שאינו יכול לשתות את הקפה או התה בלא סוכר, רשאי לערב בהם מעט סוכר כדי שיוכל לשתות וליישב את דעתו. ואם יוכל להסתפק בסוכרזית - עדיף. אבל לא יוסיף חלב בקפה. ומי שבלא חלב אינו יכול לשתות את הקפה ולא תתיישב עליו דעתו - מותר לו להוסיף חלב לקפה.

2. אם בירך סתם, היינו, בלא שהתכוון לפטור את כל סוגי המאכלים שנפטרים באותה ברכה, ומנגד גם בלא שהתכוון לאכול רק את המאכל שעליו בירך, ורצה אח"כ לאכול עוד מאכלים שנמצאים על שולחנו - אינו צריך לברך עליהם, שהואיל והם לפניו על שולחנו, נפטרו בברכה שבירך. אבל לגבי מאכלים שבביתו ולא על שולחנו, נחלקו הפוסקים, יש אומרים שברכה סתמית חלה על כל המאכלים שבביתו, ויש אומרים שחלה רק על המאכלים שלפניו. וכיוון שספק ברכות להקל, לא יברך על המאכלים הנוספים שבביתו שברכתם זהה, ובתנאי שהם דומים, כגון ששניהם פירות. אבל אם בירך ´שהכל´ על מאכל, גם לדעת המקילים, לא פטר משקה שאינו לפניו. ומלכתחילה נכון לכוון תמיד בכל ברכה שמברכים, לפטור את כל המאכלים והמשקים שנמצאים בבית וברכתם זהה. ומי שהתרגל לחשוב כך, גם בפעמים ששכח לכוון זאת במפורש, פטר את שאר המאכלים והמשקים שבבית שברכתם זהה, שמן הסתם לכך הוא מתכוון.
3. לא
4. אין בעיה
אם בירך סתם, והביאו לו פרי שלא היה צפוי כלל שיביאו לו, כגון שהביאו אותו מבית אחר, צריך לברך עליו (שו"ע קעז, ה; רו, ה, מ"ב רו, כ).

ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד ועיינו עוד בספר באתר ישיבה

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=513