שאלה
שלום רב,
אנו זוג נשוי ויש לנו ילדה בת שנתיים ושלושה חודשים. בעלי שומר שבת ואני הולכת לקראתו ושומרת יחד איתו ומלמדת את הבת שלנו על שבת, אם כי כשאני נוסעת לבד למשפחה שלי בחו"ל אני שומרת על כשרות אבל נוסעת בשבת. בקרוב אנחנו נוסעים לחתונה של בת דודתי בחו"ל, שחלה ביום שישי אחר הצהריים. בערב תתקיים ארוחת ערב, ובעלי מתכנן לחזור למלון לפני הארוחה כדי להגיע לשם לפני כניסת שבת. נוצר ביננו וויכוח האם הילדה יכולה להישאר איתי ולנסוע איתי בשבת, או שהיא מחוייבת להלכות שבת וצריכה לחזור איתו. אני הייתי רוצה שהיא תישאר איתי, תאכל ארוחת ערב ותהיה עם הילדים. זה נראה לי קצת קיצוני להוציא אותה מארוחה וחברת ילדים רק בשביל שלא תיסע בשבת, כשהיא בסך הכל בת שנתיים וקצת.
בתודה מראש
תשובה
לשואלת ובעלה שלום רב.
חיים משותפים של בני זוג, שהאחד דתי והשני לא הם מסובכים. כל עוד אין ילדים, זה יחסית פשוט, כיון שאפשר להתפשר בקלות שמה שאינו שייך לקשר המשותף, (כמו הלכות טהרת המשפחה וכשרות הבית) אף אחד אינו כופה על רעהו . אבל ברגע שיש ילדים, שם הפשרות קשות יותר. כאן אתם צריכים לשבת ביניכם, ולהגיע לסיכומים ולפשרות בכל תחומי החיים, איך תגדלו את הילדים. וככל שהילדה תגדל ותבין יותר, הפשרות יהיו מסובכות יותר.
הדיון והפשרות צריכות להיות קודם כל בין שניכם. ולכן למרות שיש לי דעה מה לעשות במקרה המסויים הזה, אינני אומר אותה כיון שהיא חלק ממכלול שלם, מויתורים מכאן תמורת ויתורים מכאן, שצריכים להיות בהסכמה בין שניכם. אפשר לשבת עם מישהו שישמע את שניכם ויעזור לפשר. אפשר להתייעץ עם זוגות נוספים שיש להם מציאות דומה.
בכל אופן, הדיון צריך להיות מתוך אהבה, מתוך שמחה ורצון משותף ליצור יחד את החיים המשותפים תוך הבנה זה לרגשותיו של זה.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם