שאלה
שלום הרב שרלו,
האם ישראל שהרג גוי פטור ממיתה בבית דין ואילו גוי שהרג ישראל חייב מיתה בידי בית דין אפילו בשוגג ואפילו ללא עדים והתראה? מדוע ההבדלים?
ראיתי באתר של בני נח, בן נח ששאל את השאלות הללו. כיצד ניתן להסביר לבן נח הלכות כאלו?
תודה וכל טוב
תשובה
שלום וברכה
יש פער מתמיד בהלכה בין המעשה עצמו ובין העונש עליו. לדוגמה: לשון הרע, הלבנת פנים, שקרים - הם מהעבירות החמורות ביותר הקיימות, ואף על פי כן אין ענישה בבית דין עליהן. הדבר מלמד כי אין להסיק מסקנות מהענישה, וזה חלק מהכלל של חז"ל "אין עונשין מן הדין", שכן אין אנו יודעים את סוד ההתאמה שבין ענישה ובין העבירה.
בנידון דנן: אסור להרוג. אסור להרוג יהודי; אסור להרוג גוי; האיסור להרוג נאמר כבר בפרשת נוח ("שופך דם האדם באדם דמו יישפך") בנימוק הכל כך מהותי שכולם נבראנו בצלם אלוקים.
ברם, לגבי ענישה בידי בשר ודם, אנחנו מענישים את מי שהרג את בני עמנו, וההלכה לא חייבה אותנו להעניק את מי שהרג בן עם אחר. איני יודע להסביר למה. יש אומרים שהדבר נובע מכך שהגויים כלל לא דנים את עצמם אם הם הורגים יהודי - ועל כן מדובר ביחס הדדי. אני בספק אם זה ההסבר, ולא זו בלבד אלא שאם זה אכן ההסבר של ההלכה הרי שכיום המצב אחר לגמרי.
אולם אני כן יודע שעובדה זו אין בידה לקבוע כי מותר להרוג גוי.
כל טוב