שאלה
אבי היקר והאהוב נפטר בערב ט"ו בשבט. בתחילה אמרו שמותר לנו לעלות להר המנוחות לקברו בכל ראש חודש. עכשיו אומרים לי שמותר רק ב 11 חודש למותו. כל ההסברים הללו הם בגלל שאנו בשנה הראשונה. האם כך הדבר? אני ממש מרגישה בחסרונו. הוא האדם היקר לי ביותר. אני מתגעגעת אליו וכאשר אני עולה לקברו אני מרגישה קרובה אליו. עם זאת אינני רוצה לגרום לנשמתו להתענות. מה נכון לעשות. אנא עזרו לי.
תשובה
אכן יש מנהג בשם הזוהר שלמעט מללעלות לקבר בשנה ראשונה-אלא בימים הבאים, בסיום השבעה, ביום השלושים, וביום כלות י"ב חודש (לא 11!!)וביום השנה לפטירה (בשנה מעוברת זה שונה מי"ב חודש ועולים בשניהם).
הסיבה למנהג כיוון שבשנה הראשונה המת עדיין המת שרוי בימי הדין שלו. מאידך בשו"ת מלמד להועיל חלק ב (יורה דעה) סימן קמד כותב:
שבספר חסידים סי' ת"ן משמע דבכל שעה הנאה למתים שאוהבים וקרובים הולכים על קבריהם ובפרט אם מתפללים שם לשמים.
ולכן יש לך על מי לסמוך וללכת מתי שאת מרגישה צורך בפרט שכל המקור למנהג אינו הלכתי אלא מדברי הזוהר, ואם תתפללי שם לשם שמיים אז אז לגמרי לכתחילה.