שאלה
שלום רב!
1. יש לנו סכין שצריך לטבול.אין לנו מקווה באזור.האם אפשר לנעוץ את הבכין בקרקע כמה פעמים או שחובה מקווה?למה נועדה הנעיצה בקרקע?
2. האם מותר לחזן לומר קדיש "על ישראל" לפני "הודו" ולפני "עלינו לשבח"?
3. האם החזן צריך לומר "ברכו" אם הוא לא אמר קדיש בבית כנסת?
תשובה
שלום וברכה!
1. טבילה נעשית רק במקווה טהרה כשר. נעיצה בקרקע לא מועילה בכלום לענין היציאה מטומאה. הנעיצה בקרקע נועדה להכשרת סכין שנאסר במשהו קר, כגון סכין בשרי שחתכו בו גבינה חלבית.
2. קדיש על ישראל נאמר אחרי דברים מסוימים בתפילה שהם חלקים של דברי המשנה או חלקים אחרים של לימוד מחז"ל. כגון "ר' ישמעאל" שאחריו אומרים קדיש על ישראל ולפי נוסח ספרד ועדות המזרח זה בדיוק לפני הודו. בנוסח אשכנז הודו בא אחר ברוך שאמר ובטח שלא אומרים קדיש על ישראל אחרי ברוך שאמר. בסיום התפילה אומרים קדיש על ישראל אחרי הקטע "אין כאל-קנו". לפי נוסח אשכנז זה אחרי עלינו לשבח ולפי נוסח ספרד ונוסח עדות המזרח זה לפני עלינו לשבח. בנוסף לכך נהוג שחזן לא אומר קדיש על ישראל כלל, אלא אם כן הוא אבל או יתום מן ההורים ואז אם אין אף אחד שאומר את הקדיש הוא יגיד. קידש על ישראל אחרי החלקים בתפילה שהזכרנו אומרים אבלים או אדם שיש להוריו יארצייט.
3. באופן עקרוני כן. ברם, בשחרית חזן צריך להתחיל מישתבח ולא להפסיק. בערב אין שום עיכוב לענין ברכו ולפי נוסח אשכנז וגם לרוב הנוהגים לפי נוסח ספרד לא אומרים קדיש לפני ברכו כלל. אם אתה מתכוון לברכו לאחר התפילה. אז, בד"כ ברכו אומרים האבלים שאומרים קדיש ואם אין אף אחד שאומר קדיש, אז החזן אומר ברכו גם בלי אמירת קדיש.
בברכה,
חיים בריסק