שאלה
שלום רב,
אני מעוניינת לשמור על כשרות במטבח ולהפריד בין כלים חלביים לבשריים.
כאשה חילונית, איני מחפשת את ההלכה המאוד מחמירה, אלא את ההקפדה הנדרשת כדי שמשפחתי הדתית מסורתית תוכל לאכול מהאוכל שבישלתי ומכליי, כבביתם.
כמה שאלות:
1. מה אני צריכה לעשות עם הכלים ברשותי ששימשו גם לבשר וגם לחלב? איך אני יכולה להכשיר אותם, אם בכלל?
עץ (קרש חיתוך, כפות)
פלסטיק (קרש חיתוך, קערות)
זכוכית (כוסות, קנקנים, קערות)
מתכת (מחבתות, סירים, סכום)
קרמיקה וכלי חרס (גם לגבי תוצרת חוץ וגם לגבי תוצרת הארץ, מעשה ידיי - קרמיקה: צלחות, כוסות, תבניות)
2. מה לגבי כלים ששימשו רק לחלב או לבשר בנפרד, אך "בילו" במטבח לא כשר, האם אוכל להמשיך להשתמש בהם לאחר טבילה בהתאם להלכה?
3. לגבי השימוש בתנור – איך אוכל להכשיר את השימוש בתנור ובתבניות שבו (מתכת). מה ההלכה לגבי אפייה/צלייה של בשרי ואח"כ חלבי ולהיפך (חימום לפרק זמן מסויים, דלת פתוחה/סגורה..)
4. לגבי השימוש בכיור: בביתי כיור אחד, האם יש מניעה מלהניח כלי חלבי ובשרי יחד בתוך הכיור (עניין של טריפה/מים רותחים..)?
5. מה לגבי מדיח כלים, ניתן לבדיח יחד כלים בשריים וחלביים?
האם יש עוד דברים שיש להקפיד עליהם פרט לשמירה על ההפרדה בין חלב לבשר ולטבילת הכלים, כדי שמטבחי יהיה כשר? (ברור לי שהאוכל עצמו צריך להיות כשר ושנקנה ממקום כשר..)
תודה מראש!
תשובה
בעזה"י
שלום,
קודם כל ישר כח על היוזמה המבורכת.
אבל, אזהרה בצידה:
אפשר בלי טרחה גדולה מאד להכשיר את המטבח ואת הכלים, אך החזקת מטבח כשר דורשת את החזקתו כך במשך כל השנה ולא רק כשקרובי המשפחה באים להתארח.
זה אומר שכל בני הבית צריכים להתרגל לכללים, לא לערבב כלל בין בשר וחלב, אין לאכול במטבח מאכלים שאינם כשרים במשך כל השנה כולה (וכמובן לא בכלים גם מחוץ למטבח).
אם מישהו מבני הבית אינו מכיר את כללי הכשרות ואינו מקפיד עליהם, הוא הופך את הכלים לטרפים ומכשיל את קרובי המשפחה שלך...
גם כלים שלא בישלו בהם בשר וחלב ביחד- אם בישלו בהם אוכל שאינו כשר, הם טרפים ואסור להשתמש בהם.
עכשיו למעשה:
1. הכשרת כלים:
הכלל" כבולעו כן פולטו כלומר בצורה ובחום בה משתמשים בכלי לבישול - כך גם מכשירים אותו - באותו האופן ובאותה הטמפרטורה המקסימלית.
על כן:
רוב הכלים מוכשרים בהגעלה:
קודם כל מנקים היטב את הכלים (כולל בחריצים) ולא משתמשים 24 שעות.
לוקחים סיר גדול מאד וקודם כל מכשירים אותו.
ממלאים אותו עד שפתו במים ומביאים לרתיחה על הגז (רתיחה= עד שיש בועות) ברגע שהוא מבעבע שופכים למרכז הסיר עוד מים ישירות מקומקום רותח (אפשר גם חשמלי העיקר שיהיה ישירות מכלי ההרתחה ולמרכז הסיר) כך שהמים הרותחים מהסיר יגלשו על שפתו ויכשירו גם אותה.
עכשיו הסיר כשר.
לתוך הסיר מכניסים:
סכו"ם, סירים אחרים, כלי מתכת (חוץ מכלים שמשמשים לטיגון), כלי פלסטיק שעמידים בחום כזה. צלחות שעמידות בחום כזה (למעט חרסינה פורצילן וקרמיקה), כלי עץ.
מחבתות- צריכים להכשיר בליבון קל כלומר על אש ישירה חזקה. או לקנות חדשות...
כלי קרמיקה- לצערי אין אפשרות להכשירם, רק לקנות חדשים. יש שהקלו בכלים שלא עשו בהם שימוש במשך שנה.
זכוכית- ספרדים לנקות היטב היטב במים חמים וכדאי גם להגעיל (מים חמים, אך שלא יתפוצצו)
אשכנזים- בעיה להכשיר, עדיף לקנות חדשים ואם אי אפשר אז הקלו בלנקות היטב, להמתין 24 שעות ואז להשרות במים במשך 3 ימים כאשר כל יום מחליפים מים.
מדיח כלים- לנקות היטב (כולל שאריות שהצטברו בפנים או בניקוז) להמתין 24 שעות ואז להפעיל על מקסימום חום עם חומר ניקוי בפנים לתוכנית שטיפה.
אם רוצים להשתמש גם לבשר וגם לחלב- צריכים להחליף רשתות בפנים ולייחד כל רשת או לבשרי או לחלבי.
תנור- לנקות היטב יטב, כולל שומנים, להמתים 24 שעות ולהפעיל על מקסימום חום במשך כ45 דקות.
כמובן שאין לאפות דבר בשרי ודבר חלבי ביחד.
אם רוצים שישמש גם לחלבי וגם לבשרי יש לאפות מאכלים בתוך אריזה סגירה אטומה ולהמתין 24 שעות בין בשרי לחלבי והפוך.
שיש וכיור- לנקות היטב ולשפוך עליהם מים רותחים שיגיעו לכל הפינות.
אין להניח בכיור כלי בשר וחלב ביחד.
יש לרכוש סקוצ' בשרי וסקוצ' חלבי (בהנחה ששוטפים כלים במים חמים).
כדאי גם להתייעץ עם בני המשפחה שלך יש דברים שמשתנים ממשפחה למשפחה וממנהג למנהג.
לגבי כלים ספציפיים- אם יש כלי שלא ברור לך מה דינו, פשוט לוקחים את הכלי ושואלים רב, גם דתיים עושים את זה...
ובכלל, דיני כשרות הם חמורים וחשובים ועל כן כשעולה שאלה בדברים כאלה- אנחנו תמיד שואלים רב או פוסק...
מעבר להכשרה- כל כלי שיוצר על ידי לא יהודים (כגון כלים שיוצרו בחו"ל) יש לטבול אותם במקווה כלים (בד"כ יש כזה צמוד למקווה רגיל).
בברכה ובהצלחה
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם