שאלה
ב"ה
שלום וברכה ,
כיצד ניתן להכין תה בשבת אני לא מבינה מה זה אומר כלי ראשון , כלי שני.. אבקש מכבוד הרב להסביר את העניין בפשטות כי כבר קראתי תשובות בנושא אך לא הבנתי ..
2.אין מי שיעשה לי הבדלה האם זה בסדר שאני בת ואני עושה לעצמי הבדלה ?
3. והוא ימשול בך.. מה הכוונה?!! זה נראה לי מין עונש קשה מידי אפילו שאלתי את עצמי כיצד ייתכן שהקב"ה שהוא הטוב והמיטיב ייתן עונש שכזה אם הבנתי אותו בכלל נכון .. מה זאת אומרת ?" הגבר מושל באישה זה שהיא בעצם מן שפחה שלו כי קראתי שצריך להתייחס לבעל כמו למלך וזה נשמע לי פשוט דבר מופרח כאילו נוח לגברים אז שהאישה תעבוד תלד ילדים ובנוסף לכך הגבר יחליט על כל מה שהיא רוצה לעשות.. סליחה על הדברים שאני אומרת אבל אם זה ככה אז אני לא מתפלאת שיש נשים שאומרות שמפלים אותן לרעה.ביהדות.. זה הדבר המרכזי שמציק לי ביהדות וחוץ מזה ב"ה אני אוהבת הכל פשוט הכל וחבל לי שדבר כזה יגרום לי כעס או ריחוק ..אז הייתי רוצה הסבר שאולי ישנה את דעתי בעניין ..
תודה רבה על הכל! ושוב אני אומרת שאני מתנצלת על השאלה האחרונה אם שאלתי במילים קצת לא מתאימות ..או בחוצפה כלשהי זו ממש לא הכוונה אלא רצוני הוא לשנות את דעתי ולהתקרב כמה שיותר !
תשובה
לשואלת שלום רב.
א. הדרך הטובה ביותר היא להכין מערב שבת תמצית תה. כלומר לקחת כמה שיות בפינג'אן קטן ולהרתיח ולהשאיר כך כל השבת על הפלטה או על המיחם, וכשרוצים בשבת להכין כוס תה - שופכים קצת מהתמצית לתוך כוס מים חמים. ואפשר לעשות זאת גם אם התמצית התקררה בינתיים. וכן אפשר לקחת בערב שבת שקיות תה ולשפוך עליהם מים רותחים מהמיחם ולערבב היטב, ואז אפשר להשתמש בהם בשבת.
אם זה לא אפשרי או שפשוט לא עשו כך מערב שבת, אז צריך לשפוך מים מהמיחם שבו הורתחו המים (כלי ראשון) לתוך כוס (כלי שני), ואז לשפוך אותם שוב מהכוס לכוס אחרת (כלי שלישי) שבתוכה אפשר לשים שקית תה.
ב. כן. בת יכולה להבדיל לעצמה.
ג. האשה אינה נחותה ואינה כפופה לפניו. ואמרו חז"ל - "העבודה (לשון שבועה) - כל אדם בין איש בין אישה בין עבד בין שפחה, בין ממזר בין כהן גדול, הכל לפי מעשיו זוכה לרוח הקודש" כלומר האישה יכולה כמו האיש להגיע לרוח הקודש ונבואה ולשיא הקירבה לקב"ה. וחז"ל אף אומרים לנו שאברהם היה ברמה נבואית נמוכה משל שרה!
במערכת הזוגית האישה אינה רכושו של הבעל וודאי שאין היא חס ושלום שפחה שלו ! "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" כלומר יש כאן מערכת יחסים של דבקות ואהבה ולא של שפחה ח"ו. ואם תסתכלי שם על הפסוק כולו, תראי שהוא קשור ליחסי אישות ביניהם "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" וראי רש"י שם.
אמנם יש דברים שנקבעים ע"י הבעל כגון מקום מגורים ואיזה עדה הם נחשבים ועוד, אך ודאי שאין כאן יחס של שפחות ושלטון של עריצות
בברכה
אפי קיצי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם