הכל צפוי והרשות נתונה

שלום וברכה,

השאלה שאתה מעלה כאן היא כבדת משקל. אני זוכר את עצמי כילד קטן, עומד ומנסה להחליט איזו רגל אני יזיז קודם, והאם אלוקים כבר יודע באיזו רגל אני אבחר.

אכן, פרדוקס. לשתי תשובות נחלקו ראשונים ואחרונים.
א. רבינו עובדיה מברטנורא כותב על אותה משנה, שהכוונה היא שהכל צפוי - אלוקים יודע מה נעשה אצלנו בחדרי חדרים, והרשות נתונה - זו הבחירה החופשית.
ב. אך הרמב"ם בפירוש המשניות הצביע על הסתירה. וכן במורה נבוכים ובהלכות תשובה.
וכך הוא כותב "אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך".

או בקצרה - אנו מאמינים שלאדם יש בחירה חופשית לגמרי, ובמקביל אנו מאמינים שאלוקים יודע הכל. אלא שהמושג ידיעה אצלנו וידיעה אצל הקב"ה, הם שני מושגים שונים. ואנו לא באמת מבינים את מהותה של אותה הידיעה.
בהקדמה למסכת אבות מרחיב על כך הרמב"ם עוד ועוד.
יש לזכור כמובן שזו דעתו של רבי עקיבא, ויתכן שאחרים חלקו עליו.

הייתי מציע לך ללמוד את הנשוא ביסודיות, ולא להסתפק בתשובה מקומיות כגון זו. אני בטוח שתמצא על כך מאמרים באינטרנט, ובכל מקום שרק תבקש.

יישר כוח וכל טוב
עוזיה
(המשיב אינו רב)