שאלה
שלום רב
בזמן האחרון מטרידה אותי שאלה ואשמח אם תענו לי עליה בהקדם...
אז הנה השאלה:
אם אנו אומרים שכל מה שקורה לנו הוא מהקב"ה והוא לאו דווקא טוב אך לטובה ואנו מאמינים בזה באמת ובתמים-או לפחות משתדלים להאמין בזה באמת ובתמים, האם כל הבקשות שאנו מבקשים ומתפללים לקב"ה שיענה לנו וישמע את תפילתנו... האם זה מיותר ולא נכון או יותר מפחיד...אי אמונה???
הרי אנו צריכים להאמין שלמרות שזה לא טוב עכשיו זה לטובתנו המלאה ושהכל מלמעלה קורה לטובה ושהקב"ה דואג לטובתנו המלאה...אז למה אנו מבקשים שהוא ישנה את מה שלטובתנו אם אנו מאמינים בזאת?
תודה על היחס ועל הזמן...
שירז
תשובה
שלום לך
השאלה ששאלת היא שאלת יסוד בהבנת מושג ההשתדלות מול מושג הבטחון, שהרי אם אני בוטח בה´ מדוע עלי להשתדל (שימי לב - שאלתך בעומק אינה רק על עולם התפילות אלא על ההשתדלות בכלל, גם המעשית!). נראה לי שיש צורך להבחין היטב ולחדד את המושגים:
הבטחון שלנו בה´ הוא כזה שאנחנו מסמתמכים עליו כשעשינו כמעט כל מה שאפשר - ניקח לעצמנו רופא טוב אבל לא את הכי טוב, נברר לפני קנייה של בית וכדומה הכל, אבל לא נגזים יותר מדאי ונסמוך על הקב"ה שמהרגע בו גמרנו את השתדלותנו הוא יעזור. הרב קוק כותב כמה פעמים בעין אי"ה על כך שהבטחון אינו אומר לשבת בחיבוק ידיים, אלא אומר שעלינו לדעת לעצור מתי שהוא מהשתדלותנו ולאמר שזהו! מכאן- אנו בוטחים בה´.
משה רבנו לא אמר לקב"ה ´טוב, אם אתה רוצה להשמיד את עמ"י כנראה שזה לטובה´ אלא עמד והתקומם ´ואם אין - מחני נא מספרך´! הקב"ה מצפה מאתנו לפעול, אך גם לדעת שברגע שנגמר מה לעשות נעמוד ונצפה לישועתו ונאמין בו. משל למה הדבר דומה? לבחירות - כולם פועלים עד רגע סגירת הקלפיות, ומאותו הרגע כולם עוצרים ומצפים לתוצאות, כך גם אנחנו - עלינו להשתדל עד ´סגירת הקלפי´ ואז לעמוד לפני בורא עולם ולומר: עשיתי כל מה שיכולתי ומעתה ואילך אני סמוך ובטוח בך´ זאת כיוון שהכל לטובה.
אריאל