הימורים

שלום,

במשנה במסכת סנהדרין נאמר שהמשחק בקוביא - פסול לעדות. והכוונה למשחקי מזל מעין הימורים. ובגמרא שם (דף כד עמוד ב) נחלקו אמוראים מה סיבת האיסור: לדעת רמי בר חמא הדבר אסור משום גזל, שכן המפסיד בהימור אינו מתכוון באמת להקנות את כספו למנצח* ולדעת רב ששת האיסור הוא משום שהמשחקים בקוביא הם אנשים בטלנים, שאינם עוסקים ביישובו של עולם ובעבודה יצירתית, ולכן אינם ראויים להעיד בבית דין. לפי זה, אם לאותם אנשים המשחקים בקוביא יש מקצוע אחר ממנו הם מתפרנסים, אין הם נפסלים לעדות.

הראשונים נחלקו במסקנה היוצאת מהסוגיא: לדעת הרמב"ם, גם רב ששת סובר שיש איסור לשחק בקוביא משום גזל, אלא שאין המשחק בקוביא נפסל לעדות אם יש לו פרנסה אחרת. ולדעת התוספות, רב ששת סובר שאין איסור גזל כלל במשחק בקוביא, ואם אכן יש לאותו אדם פרנסה אחרת- מותר הדבר לכתחילה.

השולחן ערוך פסק כרמב"ם, ואילו הרמ"א פסק כתוספות. לפי זה, לספרדים הנוהגים לפי השולחן ערוך, אסורים הימורים מכל סוג שהוא* ואילו לאשכנזים הפוסקים כרמ"א יש מקום להקל, אולם האחרונים כותבים שרצוי להימנע מכך. אם מדובר בהימורים מול גויים יש מקום נוסף להקל, שכן למרות שגזל הגוי אסור, במקרה כמו זה שהאיסור הוא רק מדרבנן- לא אסרו בגוי. אף על פי כן, מלשון הרמב"ם והשולחן ערוך נראה שיש להתרחק גם מהימורים מסוג זה. ובפרט שבאינטרנט ייתכן שישנם יהודים נוספים המשתתפים בהימור בו זמנית.

בברכה,
צוות משיבים ישיבת ההסדר קרני שומרון
karnei_shomron@intermail.co.il