שאלה
הרב עוזיאל שלום.
לא נעים לי אבל אני רוצה לשאול .הרב תראה אני אדם נשוי כבן 28 פלוס עם 2 ילדים יש לי אשה מקסימה ואני בוגר מסלול הסדר בגוש ואח"כ בר אילן.אני מבין בשכל את מה שלמדנו בישיבה על כוחו של יצר המין ועל התפקיד החיובי שלו בבניית העולם .אבל יחד עם זה אני נמשך רגשית .....זה קשה לי ..... בשבוע שעבר היינו בחתונה של זוג חברים מהאוניברסיטה והחתונה הייתה חילונית עם ריקודים ו.......אני מרגיש שהחילונים נהנים יותר מאיתנו הדתיים כי מותר להם להסתכל על בחורות חופשי.
אני יודע את התשובות וגם את המקורות שלמדנו בישיבה אבל מסתבר שאני רגשית לא מבין.
אני מצטער שאני גוזל מזמנך אבל אשמח לפחות אם תתן לי נקודות או כיוון חשיבה.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
הטבע האנושי לא השתנה לאורך אלפי השנים.וכבר לפני אלפיים שנה !!אמרו חז"ל " אבר קטן יש באדם שמרעיבו -שבע ושמשביעו -רעב " את מימושם של דברי חכמים ניתן לחוש בדורינו זה ביתר עוצמה ובצורה מאוד בולטת.
אם המתירנות המינית מביאה שובע ורוגע ואושר לאדם היינו צריכים לראות את דורינו זה כדור מאוד רגוע ומאושר . אבל המציאות היא להיפך!!! ככל שהמתירנות גוברת ומתגברת כך גוברת האלימות המינית והצורך לסיפוק מיני מידי.
**[גברים]
כשמסתובבים ברחובות ומתבוננים באנשים רואים ממש [רעב] . הגברים המתירנים פשוט [רעבים] וככל שהם רואים ומתנסים וחווים מיו אין הם שבעים אלא רעבים עוד יותר ועוד יותר והרף עולה ועולה והאדם מחפש לעצמו ריגושים מיניים נוספים כדי להשביע את רעבונו.
**[נשים]
ואותה תופעה גם אצל הנשים המתירניות .הן חיות כמו קבצניות שמחפשות עוד מחמאה ועוד מחמאה להוציא להוא ולזה את העיניים בבחינת עוד פרוטה ועוד פרוטה של צדקה שיציל אותן מהעניות ומהרעב לתשומת לב גברית .
וכך הן חושפות יותר ויותר את גופן ומחפשות ריגושים נוספים כדי להשביע את הרעבון.
** העולם המתירני הוא עולם של אשליה!!
שום דבר בו אינו אמת ויציב וקבוע.הכל הופך עד מהרה לדרמה עצובה כי האושר לא הגיע והאדם נשאר רעב.
אם אתה חושב שאלה שרקדו בחתונה מאושרים יותר כי הם יכולים להסתכל על בחורות רוקדות אז טעות בידך!!!!!!
אין יותר רעבים ומסכנים מהם כי זה גירה אותם וברגעים אלה הם מחפשים ריגושים נוספים.[ הם נשארו רעבים מהמסיבה הזו] כי ההנאה הייתה ריגעית אבל היא השאירה רושם של טומאה בנפש והטומאה הזו לא עוזבת אותם והם עם הלשון בחוץ מחפשים עוד ועוד ....כי כך הוא הכלל : משביעו-רעב.
**[הדיאטה כמשל]
המאבק ביצר המין הוא מאבק יומיומי הן מבחינת הטבע הגברי הנהנה מהתבוננות בנשים והן מבחינת הטבע הנשי השואב סיפוק ממחמאות גבריות.
ניתן להמשיל זאת למאבק ביצר האכילה.
אנו למעשה נדרשים בשני היצרים הללו ל...דיטאה.בלי אוכל כלל אי אפשר. יש לאכול במינון הנכון את המאכלים הנכונים והמזינים .כשמאוד שמנים צריך להקפיד יותר על הדיאטה אך אנו יודעים היטב שלרדת במשקל איננו סוף פסוק ואיננו סוף המאבק .יש קושי גם לשמור על המשקל וזהו המאבק היומיומי. כך גם ביצר המין בלעדיו אי אפשר ומותר וצריך לממשו במסגרת הנכונה ובמועד המתאים.
אך שוב ,כמו בדיאטה אי אפשר רק להתנזר מאוכל מיותר יש צורך בפעילות גופנית ובשתית מים מרובה- כך גם ביצר המין יש צורך בלימוד תורה ובקיום מצוות כפעילות השומרת על רמתו הרוחנית של האדם.
אז קדימה לעבודה!!!!!!!!
גם אם יש מידי פעם נפילה רוחנית אסור להיות עצובים מזה ולהתייאש ולהכנס למרה שחורה-אסור.
ושוב כמו בדיאטה :
יש מי שמצליח לשמור על המשקל בעזרת קבוצת תמיכה,
יש מי שמצליח לשמור על עיניו וראשו כאשר יש לו קבוצת תמיכה של אנשים שגם הם שומרים על אותם עקרונות .[וכך ביחד איש את רעיהו יעזור ולאחיו יאמר חזק אחי אל תירא ביחד נתגבר.]
** בתהליך של שמירה על המשקל צריך להשקל אחת לשבוע.
כך גם בשמירה על הרוחניות יש לעשות חשבון נפש ולשפר את הטעון שיפור ולחזק את הטעון חיזוק.
אנא עיין גם בתשובתי ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=27928
וגם ב: הסתכלות בטלויזיה
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=20662
בברכה,
עוזיאל
.