שאלה
כבוד הרב שלום!
אני כיום חייל המשרת בצבא. במסגרת השירות אני נמצא רבות בחברת אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות. רציתי לשאול האם הרב יכול לייעץ לי האם יהיה נכון לקבל על עצמי להחמיר יותר בדברים מסויימים, שקודם לכן לא הייתי מחמיר בהם, כדי להדגיש את התנהגותי כאדם דתי, גם כאשר ברור לי כמעט לחלוטין שבמקום אחר לא הייתי נוהג בחומרות אלו, וככל הנראה לאחר שאסיים את שירותי הצבאי לא אמשיך לנהוג בהן, או שיש בכך משום גניבת דעת האחרים, ובמיוחד אלו שמכירים אותי ויודעים שברגיל לא הייתי נוהג בחומרות אלו, והתחזות לאדם המחמיר יותר מכפי שאני באמת? במיוחד שהדבר מתמקד בדברים הבולטים כלפי חוץ, ולא בדברים שנוגעים לחיי האישיים יותר.
אני מודע לכך שמן הראוי יהיה שאקבל על עצמי את אותן חומרות בלי קשר למצב ולחברה בה אני נמצא, אבל אני חושש שלא אוכל לעמוד בכך.
תשובה
חייל יקר, שלום וברכה וחנוכה שמח.
שמחתי מאד לקרוא את שאלתך. ראשית, כי תמיד משמח לגלות עוד בחור ערכי ואיכפתי שהשאלות האידיאליסטיות הן המעסיקות אותו. אבל, שאלתך שימחה אותי באופן מיוחד כי היא העלתה לדיון עיקרון חשוב ביותר: הדרך לקירוב לבבות והגברת האחדות והאהבה בעם. והצבא הוא אחד המקומות בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר לפעול באהבת ישראל.
לשאלתך, אני מצרף לך קישור למאמרו של מו"ר, הרב אליעזר מלמד שליט"א, בנושא זה ממש. המאמר הוא חלק מחוברת מצויינת שנקראת: "אמת ואמונה". אשמח לשלוח לך עותק שלה אם תמסור לי את כתובתך. לחלופין, אתה יכול למסור לי כתובת אימייל ואשמח מאד לשלוח לך את החוברת כולה.
בברכה, ובהערכה על ההתמודדות והאיכפתיות,
יגאל ללום, ישיבת הר ברכה.
אם תרצה להוסיף ולדון בנושא אשמח אם תוסיף תגובה לתשובה. יגאל.
הקישור: http://tora.co.il/shiurim/melamed/emet.doc
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם