הורים או מאחזים?

שלום לקובי
ראשית אני מתנצל על העיכוב בהתיחסותי, כיון שהיתה לי בעיה באינטרנט.
לגוף השאלה הנושא רחב יותר מאשר רק מאחזים מול ציווי הורים, כי פעמים רבות אנו נתקלים בשאלה של רצוננו מול רצון ההורים.
באופן כללי יש לדעת שמצות כיבוד הורים אין משמעותה שעבוד להורים וכבר מופיע בהלכה שאם ההורים אומרים ח"ו לעבור עבירה אין לשמוע להם, ואפילו אם לא אומרים לעבור אלא למשל מתנגדים לחתונה של הבן ומעדיפים שיבחר אישה אחרת גם כאן אין חובה לשמוע להם. כך שגם במקרה שלנו לכאורה הדברים דומים.
אך בין הורים לילדיהם לא חיים רק לפי חובות ההלכה הזו בלבד . ההורים גם מחנכים את ילדיהם ובמסגרת זו יש גם חובות וגם זכויות ויש גם גבולות שההורים מגבילים את ילדיהם ומרשים דברים מסוימים ואוסרים אחרים. גבולות אלו וחינוך זה נקבע בעזרת שיחות ארוכות והערכה גדולה שלך להוריך.
לכן ראשית כאשר יש התנגשות של רצונות יש צורך לשוחח. וגם אם לא "הלך" בפעם הראשונה אפשר לנסות שנית לשוחח ולדבר. ולדבר הכוונה בנימוס, מתוך הקשבה ונערכה.
אם לא שכנעת את הוריך ולא הם אותך, כדאי לדעת שלצערנו עניין א"י לא ירד מהפרק כל כך מהר ועוד יהיו הזדמנויות רבות לתרום למען א"י. יתכן שבהמשך הזמן והדרך הוריך יאפשרו לך לעשות כרוחך.
הכלל העולה שכדאי וצריך לעשות כל מאמץ להגיע להבנה בינך ובין הוריך.
אני מוסיף לדברי תשובה בעניין דומה ושיכולה לתרום גם לדיון שלנו.
"חובת כיבוד הורים דורשת מאתנו לדאוג לשלומם של ההורים בעיקר לכל מה שנוגע לבריאותם ושאר צרכיהם הגופניים, כך לפחות לדעת רוב הפוסקים, ועל כן אין הדיון בשאלה נוגע בעיקרו להיבט זה של גדרי מצות כיבוד הורים"
הדיון כאן נוגע לנקודה אחרת והיא טיב הקשר והאמון בינך ובין הוריך.
חזקה על הורים שכל שעושים בנוגע לילדיהם , הם עושים על פי מה שנראה בעיניהם טובת הילד, כי כל הורה לא רוצה לאמלל את ילדו. הענין הוא שנראה לך שהם טועים. הפתרון היחיד אותו אני מכיר הוא לשוחח. בקש ( בנימוס!!) מהוריך לדבר עימם. תקשיב להם, אמור להם מדוע אתה כל כך כן רוצה להיות בבנ"ע ובקש שיחשבו על דבריך אם לא השתכנעת מהם והם לא ממך. גם אם עדיין עומדים על עמדתם ועדיין אתה חושב אחרת ,תבקש מאנשים אחרים שישוחחו עימם, כי אם הנושא חשוב לך באמת אין להסתפק בשיחה אחת, אלא כדאי להתאמץ עוד. אך הדבר החשוב ביותר הוא שגם אם אין אתה והוריך מסכימים אסור בשום אופן לזלזל בדעתם ובודאי בכבודם.
אני מאמין ומכיר את זה על פי הניסיון, ששיחות כאלה מבררות את העמדה של כל צד, עוזרות להבין זה את זה ובדרך כלל גם מגיעים לנוסחה מעשית המקובלת על כולם.
ושוב יש לזכור: הן על פי ההלכה והן על פי ההגיון והמוסר שיחה עם הורים אינה שיחה בין חברים אין כאן שני צדדים שווים אלא אתה חייב בכבוד הוריך גם אם אינך משועבד להם ואינך חייב להסכים לכל מה שהם אומרים. כבוד זה לא סותר גילוי לב , כנות והערכה הדדית."
בהצלחה
שא ברכה
אלישע פיקסלר