שאלה
שלום
בעלי ואני גרים עם חמתי, בקרוב בעזרת ה' יהיו לנו ילדים, אין לנו אפשרות להביא את הילדים למעון כי בעלי סטודנט ועובד ואני גם צריכה לעזור בפרנסה.
לכן בעלי רוצה שחמתי תשמור עליהם , יש לי בעליה שהיא לא דתייה, ואני רוצה חינוך דתי לילדים שלי.
אנחנו מנהלים אורך חיים דתי, וחמתי לא מתנגדת היא עושה כל מה שצריך אבל היא לא תתפלל איתם וכו', שאלתי היא איך אוכל להתגבר על זה ומה עלי לעשות, כי רב היום היא תהיה איתם.
חברה טובה אמרה לי שהיא סה"כ סבתא ובכל זאת אני האמא, ואיך שאני רוצה כך יהיה.
האם יש לי סיבה לפחד או לא.
תודה
תשובה
שלום!
משאלתך משתמע שמדובר בילדים רכים מאוד- לפני גיל שלש.
מבחינה רוחנית אכן יש ענין להתפלל ולברך עם ילדים מגיל רך מאוד, אך עם זאת יש לשים לב שמבחינה הלכתית גיל חינוך- הגיל בו צריך להתחיל לעבוד כעם הילד על הלכות ברכות ותפילות הוא רק גיל 3-4 (תלוי ברמת ההבנה של הילד) ויש אומרים אפילו גיל 5-6, כך שאין לך מה לחשוש.
עם זאת עליך לזכור שעדיף שלא יהיו לילדים מותרות חומריים ותהיה להם אמא איתם רוב הים מאשר מותרות חומריים ואמא בעבודה.
כמובן שכשאין ברירה והמצב הכלכלי מחייב- אז צריך לעשות את המקסימום "שלא להצטרך לבשר ודם" אבל צריך לדעת מהם סדר העדיפויות הבריא של בית.
בברכה,
נועה ועמיחי,
צוות ישיבת צפת.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם