שאלה
לכבוד הרב שלום רב
התחלתי לצאת עם בחורה כבר כחודש הקשר טוב ומתקדם יפה אני כן חושב שיש בנינו קשר טוב שיכול להוביל למשהו רציני.היא בחורה ברמה דתית טובה חכמה וגם מוצאת חן בעיני. מבחינת השקפה דתית שנינו רוצים להקים בית דתי תורני ולהתקדם דבר שחשוב לי מאוד. אבל בנושא המשפחה יש בנינו קצת פערים.
היא עובדת כרואת חשבון מקצוע תובעני ויש לה שאיפות להתפתח ולהתקדם בתחום.אני גם עובד בתחום המדעים וגם לי יש שאיפות להתקדם.אבל אני יודע שברגע שתיהיה לה משפחה סדר העדפיות שלי בחיים ישתנה והמשפחה תהפוך להיות האתגר העיקרי בחיים שלי. אני מוכן להקריב בשביל זה גם התקדמות בעבודה וגם אם צריך לשנות מקום עבודה כדי להרגיש שאני מספיק זמן עם הילדים וגם כדי להיות שותף מלאה ואיכותי בעבודות הבית וכל מה שצריך אבל גם ברור לי שאני לא יוכל להגיע בשעות הצוהורים המוקדמות כדי לדאוג לילדים . ולכן אני מצפה מאישתי שהיא תדאג לעבוד בעבודה נוח שתאפשר לה לגדל את הילדים בצורה נכונה וטובה. קשה לי לחשוב על מצב שהילדים שלי יראו את אחד ההורים רק בשעה 4-5 ואני כן רואה חשיבות לתפקיד האמא במשפחה שתדע לדאוג ולטפל בילדים בשעות הצהורים ובכלל. כמובן שאני לא מצפה שהיא תעזוב את העבודה רק מצפה שהיא תעבור למשרה או לתפקיד פחות מאתגר כדי שתוכל להיות בשעה סבירה בבית.
היא מבחינתה רואה חשיבות גדולה בפיתוח האישי שלה ולא רואה את עצמה מוותרת על התפתחות המקצועית שלה בשביל המשפחה.ואם היא כן אז רק לזמן מאוד מצומצם ומוגבל.
שאלתי היא האם להמשיך בקשר ובעזרת ה' אולי גם להתחתן ולראות אם כאשר יש כבר ילדים אז הצורך האימאי שלה יתעורר והיא כן תיהיה מוכנה לוותר על התפתחות הקרירה שלה לפחות עד שהילדים יגדלו לגיל שכבר יוכלו לדאוג לעצמם.או שעלי לשנות גישה ולהיות מוכן לוותר על כך שהילדים שלי יגדלו בצורה קצת שונה ממה שאני רואה כדרך הנכונה.או שאולי לא שייך להמשיך בקשר או ללכת לאיזה יעוץ למרות שאנחנו עדיין בתחילת הדרך כדי לראות אם ניתן לגשר על הפער הזה.
תודה
תשובה
שלום וברכה
חלק בלתי נפרד מתהליך ההיכרות הוא הכרעות שונות שבני זוג עושים. אין אנו יודעים את המתכון לזוגיות מושלמת, ובדרך כלל כשדבר אחד קיים בצורה חזקה מאוד הוא מעמעם את החולשה שקיימת בתחומים אחרים. אני מניח שאתה לא מושלם, ואני מניח שגם היא לא מושלמת – על אף שאיני מכיר אף אחד מכם. הצירוף של שתי דמויות לא מושלמות הוא אחד הדברים הנפלאים מאוד בחיי הנישואין, כי כששני הצדדים מודעים להיותם חסרים יכולתם להכיל האחד את השני גוברת ועולה.
כאשר בני זוג נמצאים במצב אותו אתה מתאר בא זמנה של ההכרעה האישית. אל תבנה על כך שמשהו ישתנה לאחר הנישואין או אחרי הלידה. לא מכריעים את השאלה האם להינשא או לא על סמך הנחות אלה, שבדרך כלל גם אינן מתממשות. הכרע לאור השאלה שהצגת – מצד אחד עומדת התאמה וזוגיות טובה ההולכת ומתפתחת ומאידך גיסא מחיר מסוים בגידול הילדים. ההכרעה תלויה הן בשאלות אלו, ובין ביכולת שלך להכיל עולם שאינו מתקיים בדיוק לפי חלומך ותפישותיך. אם אתה מסוגל להכיל את הפער הזה – אתה יכול להמשיך, אולם אם אתה מאלה שאינם מסוגלים לחיות כך – לא.
עיקרו של דבר הוא אפוא ההכרעות שלך. אף אחד לא יוכל לעשות זאת במקומך.
כל טוב והרבה שמחה