שאלה
ולעצהרב שלום
אני פונה אליך מאחר והזדעזעתי מתשובה שקיבלתי בביה"ס.
אני רווקה בת 39 ועוסקת בהוראה. אני דתייה
וחיפשתי בי"ס דתי לעבוד בו. התשובה שקיבלתי היא שמכיוון שאני לא נשואה אסור להעסיק אותי.
אני לא מבינה את הקשר שהרי זה המקצוע שלי ומדובר בילדים שהם כמו ילדיי.
האם זה המסר שהדת נותנת ? לנדות בחורות רווקות? האם אני צריכה להתחבר לחברה החילונית
כי היא כן תקבל אנשים כמוני? האם רווקות היא
מחלה מדבקת?
האם לא מספיקים הייסורים שאני עוברת גם כך?
מצפה לתשובה
מירב
תשובה
לשואלת שלום רב.
אינני מכיר את ביה"ס המדובר ואת הנימוקים שלו, ולכן אענה באופן כללי.
אפתח בכך שאומר שהיהדות אינה מנסה ח"ו לנדות אף אחד, בטח שלא רווקות שרוצות להתחתן ואינן "אשמות" במצבן כלל. אדרבא צריך זהירות רבה, איך לעודד ולחזק ולהקל עליהן את ההתמודדות עם הקשיים שכבר קיימים. לכן כל אמירה צריכה להיות בעדינות וברגישות.
לעצם הענין, אכן במשנה כתוב שאסור לרווק ללמד ילדים וכן אסור לאשה ללמד ילדים. בתלמוד מבואר שהטעם הוא לא בגלל הילדים עצמם אלא בגלל האבות שהיו מביאים אותם. (וכן האיסור לרווק ללמד ילדים הוא בגלל האמהות שמביאות אותם ללימודים). ונחלקו הפוסקים אם דין זה הוא רק לרווקה או שגם לנשואה אסור. מכל זה ברור שמדובר דווקא על קטנים מאד, שהוריהם מביאים אותם לביה"ס (ואין הבדל בין בנים לבנות).
ככל הנראה דין זה היה שייך לגבי מקרים שבהם היו מלמדים בבית, ואז יש חשש של ייחוד של אב במביא את ילדו עם המורה. אבל כאשר מדובר על כיתות בבי"ס, שיש בו מורים נוספים והורים רבים חשש זה לא קיים. לכן פוסקים רבים מתירים לרווקים ולרווקות ללמד ללא חשש. וכך כותב בשו"ת "צית אליעזר": "נראה שבמצב המציאותי של ימינו בסדרי הלימודים במקום ציבורי ועל פי רוב עם כיתות נוספות, יש להתיר לאנשים רווקים וכן לנשים אפילו פנויות ללמד בנים ובנות הן קטנים והן קטנות..."
לכן לא ברור לי מהי הסיבה לאמירה שאסור לרווקה ללמד.
אמנם אם מדובר על נערים בוגרים אז יש אכן בעיית צניעות אצל הבנים. כאמור, לא איסור אלא בעיה.
בכל אופן, אם בית הספר הזה אינו מעוניין, צריך לא להעלב ולא להתייאש אלא לחפש בית ספר אחר שיקבל אותך בזרועות פתוחות.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם