שאלה
מה זה "הווי עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים"... האם אני צריך לא להתבייש ואף להתגאות על שאני עושה רצון אלהים?
האם פירוש הדבר גאווה (עז כנמר...) על עשיית רצון אלוהים ???
האם מותר להתגאות על זה ???
ובכלל אם אני לומד וצוחקים אז מה אני צריך לעשות למה לא להתבייש (זה לא נעים כל-כך) והאם אני צריך להתגאות (להיות עז) ???
או למה אני צריך להתגאות בכלל בזה או על זה שאני עושה רצון אלהים ???
האם לא עדיף להשתדל לא לקיים מצוות בחברת אנשים (למשל חברים) כדי לא להתבייש אלא רק לבד בחדר (מידת הענוה) ???
האם על כל מצווה שאני עושה בסתר אני חייב להתגאות שכביכול אני עושה אותה בשביל אלהים ? ? ? (!)? ?
ובכלל האם הגאווה לא אסורה ? ? ?
תשובה
בסד
שלום רב.
משום מה אתה מבין כי "עז." פרושו להתגאות.
עז פרושו הנכון כאן הוא "לפעול בנחישות ובנחרצות באומץ ובלי מעצורים.
כמו הנמר המסתער על טרפו בלי מורא ופחד .!!בנחישות ובנחרצות.
כך אנו צרכים להסתער על קיום המצוות בלי לפחד מעיכובים וחששות ,אפילו לא מבני אדם ...הצוחקים .
צוחק מי שצוחק אחרון אומר הנמר.
בברכה