שאלה
שלום לרב.
א. רציתי לדעת מה המקור לכך שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא. איך חכמים ידעו שציבור כה גדול פטור מרבע ממצוות התורה?
ב. אם אשה נודרת לקיים גם את מצוות העשה שהזמן גרמא , האם הנדר חל? כלומר- האם היא תצטרך להניח תפילין כל יום , ולנענע לולב בסוכות?
ג. בנושא אחר - - אינני מבין מדוע ההלכה היא כה ספציפית ומסורבלת . ניקח לדוגמא את הלכות שיעור אוכלין כדי לברך ברכת המזון - - ראיתי ספר שלם המסביר בעזרת תמונות מהו כזית בכל מאכל ומאכל . בהקדמה היה כתוב שבכל מקרה עדיף לאכול ב-4 הדקות הראשונות של הסעודה בין איקס לוואי גרמים ,כדי לא להיכנס למחלוקת הפוסקים... האם אי אפשר לקבוע טווח רחב (נניח- אדם שאכל פיתה עם פלאפל וודאי יברך , ומי שאכל שלושה צימוקים וודאי שלא יברך) ולהשאיר את המקום באמצע לשיקול דעת אישי - -לפי הכמות שמשביעה אותי , האם החשבתי את האוכל כסעודה - -ומי שאכל יחליט על המקום האם הוא צריך לברך את ברכת המזון??
תשובה
א. אני לא חושב שזו הלכה שעברה מסיני כפרוש מקובל, אלא זו הלכה שחכמים חידשו מדעתם ע"י המידות שהתורה נדרשת בהם (עיין רמב"ם הקדמה לפירוש המשנה). כלומר חכמים לא ידעו שהם פטורות אלא חכמים החליטו לפטור אותן, מיסבות שניתן לשער אך לא ניתן לומר בוודאות מהן.
ב. עקרונית כן, נדר חל בדבר שלא חייבים, לגבי ברכה כידע נחלקו אשכנזים וספרדים אם יכולה לומר וציוונו, לדעת האשכנזים יכולה ולדעת הספרדים לא יכולה.
ג. צריך סנהדרין. 1500 שנה אין לנו סנהדרין ונוצרו כ"כ הרבה מחלוקות וספיקות ולכן ההלכה נראית מסורבלת. כשישי סנהדרין היא מכריעה בודאות ואז אין צורך לחשוש לכל הדיעות.