שאלה
בס"ד
שלום, אני מדריכה בבני עקיבא, שבט נבטים.
אני והמד"שית שלי מעבירות להן פעולות..ואנחנו פשוט מרגישות, שזה ממש לא עוזר להן. שהן לא לוקחות מזה כלום. בהתחלה עשינו להן פעולות עם סיפורים ופחות משחקים..והן ממש לא אהבו את הפעולות האלו. אז התחלנו לעשות להן פעולות ממש אקטיביות עם הרבה משחקים. הן אוהבות את הפעולות, אבל אנחנו מרגישות שהן ממש מפספסות את המסר.. כשמתחילים קצת לדבר, ולהגיד את המסר, אז הן ישר מתחילות להגיד- אין לנו כח לשמוע, נו תסיימו כבר, ומתחילות ממש להפריע ולא להקשיב. הן רק רוצות כל הזמן לשחק. וגם לתפילות בשבת הן לא רוצות להיכנס.. אנחנו ממש מכריחות אותן להיכנס ולהתפלל, אנחנו לא מוותרות להן. אבל הן עושות הכל ממש בחוסר חשק. אני לא יודעת מה לעשות.. אני רוצה להרגיש שאני נותנת ומשפיעה, וגם לשפר את העניין עם התפילה.
אשמח לקבל כמה עצות טובות..
תודה מראש.
תשובה
אל תשכחו שאכן מדובר עדיין בילדות קטנות. אתן סובלות אך זה שאתן מקשרות אותן לבני עקיבא יניב אי"ה פירות בהמשך כאשר יגדלו, ואז המדריכות שיהיו אז יוכלו לפעול ביתר אפקטיביות.
לדעתי-אין לוותר על הסיפורים. חשוב למצוא סיפורים מרתקים. אפשר לוותר על המסר שיוצא מהסיפור או לומר אותו ממש במשפט אחד.
לגבי התפילה-הייתי מציע לתגמל את אילו שמתפללות יפה, בממתק או , צבירת נקודות , עם פרסים בסוף. אפשר כל חודש לבחור חניכה שמתפללת למופת, ולעשות איזה טקס קצר לכבודה... (כמובן שיש להודיע מראש על התחרות...)