שאלה
שלום הרב.
אני מדריכה בבני עקיבא
שבט ניצנים (כיתה ה')
אנחנו עובדים איתם המון על בין אדן לחברו ו"ואהבת לרעך כמוך" גם על גמילות חסדים, תשובה, אמונה בה', אהבת הארץ ועוד.
יש לנו מס' בעיות שאשמח אם תוכלו לייעץ לנו.
1. אנחנו בסניף שלא נחשב דתי למדי וגם האוכלוסיה מגיעה לרוב מבתים מסורתיים או "דתיים לייט מאוד".
ואנחנו מאוד רוצים להעביר עם החניכים שלנו תהליכים חשובים ולקדם אותם ולהעלות אותם כמה שיותר.
הבעיה היא שאי אפשר להצליח ככה אם החניכים "פעם באים ופעם לא ופעם למה לא" לא באים בצורה קבועה.. לפעמים יש חניכים שאני רואה רק כשאני באה לבית הספר שלהם להודיע על פעולות..
אנחנו מדברים איתם כל הזמן וגם עם ההורים שלהם.
ראינו שאם שום דבר רציני שמונע מהם להגיע לסניף. ההורים יחסית מעודדים ומוכנים לשלוח אל הסניף ולהחזיר ממנו. החניכים מאוד נהנים כשהם באים לסניף. באמת אנחנו משקיעים ב"ה והחניכים נהנים לבוא. אבל בכל זאת הם לא מגיעים בצורה קבועה וקשה לעבור מהלכים ותהליכים שכחניך מגיע או לא מגיע מתי שבא לו.
במיוחד בפעילות בשבתות. אם למשל באמצע שבוע מגיעים 15-20 חניכים אז בשבת בין 3-7 שזה מצב נורא.
הם מתרצים את זה בך שבשבת הפעולות יותר רציניות.. התפילה משעממת להם.. וכל מיני
אבל כל אלו כבר לא רלוונטים. עבדנו על שיפור הפעולות. הכנסנו שירים ושמחה לתפילה כדי לעניין אותם. אנחנו גם מצ'פרים את מי שמגיע בצורה קבועה ואת מי שנכנס לתפילה ומתפלל יפה וכל מיני. ובכל זאת אנחנו לא מצליחים להגיע למצב שהם יגיעו בצורה קבועה או מס' חניכים הולם בשבתות.
2. אני חוזרת החניכים שלנו בכיתה ה' גיל 11
אך יש לנו חניכה אחת שבעוד שלושה חודשים היא תהיה בת מצווה.
והמדריך שאיתי כבר לא יוכל לגעת בה.
כל החניכות נוגעות במדריך. משחקות איתו וכולי' זה הכייף שלהם. כנ"ל לגבי הבנים ואיתי.
הגענו למסקנה שעוד מעט אותו מדריך כבר לא יוכל לדעת בחניכה וזאת בעיה שנאסור דבר כזה על האחת ולא על כולם.
החלטנו לדבר עם החניכים ולהסביר להם שזה אסור מבחינה הלכתית ולכן מעכשיו אסור לחניכות לגעת במדריך ואסור לחניכים לגעת בי.
החניכים הבינו והם גם מיישמים. אנחנו לא חושבים שזה הזמן והגיל לפתוח במערך על שמירת נגיעה.. מבחינתו עם יכולים לגעת בינם לבין עצמם זה עוד לא הזמן ואני חוזרת שוב המושגים לא מוכרים להם בכלל מכיוון שהן מגיעים מבתים מ
תשובה
שלום לכם ותזכו למצוות על ההדרכה וההשקעה.
קשה מאד להדריך אתכם רק מתוך מה שכתבת.
אנסה לתת לכם כמה כללים:
1. החשוב מכל -
לא מתקרבים כדי לקרב -
לא מקילים בהלכה כדי לקדם חניכים זה בודאי אסור ובנוסף אינו נכון ואינו יעיל.
2. צריך ללמד את החניכים לפי כוח הקליטה שלהם ומעט יותר אבל לא הרבה יותר.
לכן ייתכן שאת צודקת שזה לא הזמן לדבר על איסור נגיעה מבחינתם.
גם לא נכון לדבר על כך בקבוצה מעורבות של בנים ובנות ולא מדריכה לבנים ולא מדריך לבנות, גם זה חוסר צניעות מסוים.
2א. בדברים אלו אם טעיתם ולימדתם - אסור בהחלט לתקן וא לומר שטעיתם !
3. אסור למדריך לגעת בבנות מגיל 6 ולא למדריכה בבנים מגיל 9. איסורים אלו מבחינתכם מתחילים מתחת לגיל מצוות של החניך.
4. הדרך הנכונה היא שכל מדריך ירגיל מהתחלה את החניכים שהוא אינו מסכים שיגעו בו בני המין השני:
וניתן להציג את זה:
או כהלכה שהוא מקפיד עליה בלי להדגיש שהיא אסורה גם להם.
או כרגישות מיוחדת שלו
הערות בשולי הדברים.
א. לקרב יהודים לתורה זה בעיקר ע"י שהם רואים את הרצינות והנעימות שלכם המדריכים ולפי זה יאמרו מה נעימים המדריכים הללו, מה יפה דרך ארץ שלהם ומכאן מה יפה התורה שהם לומדים.
כך נהג אברהם אבינו שהכניס אורחים וכך מדריכים אותנו גדולי ישראל.
ב. מספר החניכים ותוכן הפעילות:
הפעילות חשובה ביותר ואפילו לקדם אדם אחד מישראל שווה עולם ומלואו.
צריך לחשוב היכן הגבול של 'לרדוף אחרי החניכים' כבר לא שווה את ההרגשה שלך ופגיעה בעומק ובאיכות הפעולות.
לפעמים פעולות יותר עמוקות (גם מחשבתית וגם נפשית) למעט חניכים, הם יותר חשובות ומועילות מפעילות שהם יותר חיצוניות ולפעמים רדודות
בברכה ובהצלחה
דוד לוי
098987548