הדרכה וכ'ו...

שלום וברכה

מה שאת מתארת הוא נושא ארוך ומורכב, שמלווה בני אדם רבים לאורך כל חייהם.
למעשה יש צורך בעבודה פנימית כפולה – אובייקטיבית וסובייקטיבית.
שהרי לא ברור מניין באה ההרגשה שלך – האם היא באה בגלל שהמצב שאת מתארת הוא מצב אמיתי, ואת לא תורמת מספיק או משפיעה (מה שלא כל כך הגיוני) או שהבעיה היא סובייקטיבית – תחושה פנימית שלך וחוסר סיפוק ממה שאת עושה.
אם הבעיה היא אובייקטיבית – הדבר הטוב ביותר הוא לדבר ביושר ובכנות עם שאר המדריכות. לומר להן שכואב לך שאת לא תורמת מספיק, ואת מבקשת מהן שבמקום שיגערו בך – שישתפו אותך, שידריכו אותך, שיקדמו אותך. זה אולי לא נעים בשיחה הראשונה, אולם מהניסיון שלי למדתי כי בשעה שפותחים את הלב ואומרים את האמת – יש לכך עוצמה מיוחדת, ואז פרקת מעלייך תסכול וכאב, ולהפך – קנית לך שתי חברות טובות שתבנה אותך טוב יותר, ותעזורנה לך בדרכך. הדרך פתוחה בפנייך לשתף אותן בכך שאת שקטה יותר ורצינית יותר, ולחפש יחד אתן את סוג החניכות שצריכות דווקא מישהו כמוך. אולי היא קבוצה קטנה יותר, אולם את הטובה דווקא להן.
אם הבעיה היא סובייקטיבית – ההסתכלות האישית המתסכלת שלך, העבודה צריכה כמובן להיות במקום אחר. אולי כדאי לדבר עם היועצת על כך, ולמצוא יחד איתה דרכים שתלמדנה אותך איך לקבל את עצמך, להפסיק לבקר את עצמך באכזריות שפוגעת בך, להכיר את היתרונות שלך ואת החסרונות שלך, ולדעת שמה שאפשר לעשות – עושים, ומה שאי אפשר לעשות כי זה מי שאנחנו – לא עושים.

עשית כבר את הצעד הראשון. במקום להתבשל בתוך עצמך עם המצוקה כתבת את המכתב שלמעלה, והתחלת לחפש את הדרך שלך בתוך המציאות המתסכלת הזו. עכשיו אפשר לעשות עוד צעדים, ולראות איך הם מקדמים אותך.

כל טוב ובהצלחה