הדרכה, בנים-בנות

שלום רב לשואלת.
אני מאוד מבין את המצב שאת מתארת.
גם אני הייתי בסניף בני עקיבא שלא היה נפרד, הרגשתי שנוכחותי שם לא מגבירה את ה´יראת שמיים´ שלי שם ויכולת ההשפעה שלי הייתה קטנה, ולכן פרשתי מחוסר ברירה.
חסר לי הנתון של שכבת הגיל שאת מדריכה, אך אני מתאר לעצמי שאלו ילדים בגילאי 13-15 . בגיל הזה יש משיכה גדולה בין בנים לבנות וניסיון מאוד חזק למצוא חן אחד בעיני השני.
העיצה האמיתית ביותר היא להפריד את הפעולות. להבדיל הגמרא במסכת ברכות מביאה משל של אב שזן את בנו ורחץ אותו ונתן לו כיס של זהובים והושיב אותו בפתח של זונות, ומה יעשה הבן ולא יחטא. אחרי שאנחנו המדריכים מביאים את הילדים הללו למצב שהוא קרוב לחטא, אנו אחראים במידה מסוימת לכל הבעיות של נגיעה שנוצרות (ואת יודעת שיש בעיות עוד יותר חמורות שאין המקום להרחיב עליהם כאן). אין דבר כזה ´המשד"ים שאיתי לא בקטע הזה של ההפרדה´, יש הלכה וצריך לשאול רב ולקיים את דבריו. אם הסניף שאת מדריכה בו יותר מזיק ליראת שמיים של הנוער מאשר גורם לו להתעלות, וצריך להיות מאוד ישר כשבודקים את זה, פשוט אין לך מה לעשות שם. אני אומר את זה עם כל הכאב ואני יודע שזה לא נעים לשמוע. הייתי ממליץ לך לקחת את האחריות הזאת על הכתפיים שלך, כמו שנאמר ´במקום שאין אנשים השתדל להיות איש´ וליצור קשר עם הרב באיזור שאת גרה ולשאול אותו מה דעת התורה בעניין הזה.
בינתיים אולי כדאי להפריד את הפעולות בשבט שלך באופן מלאכותי, כמו למשל לנסות לארגן פעילות של כדורגל לבנים ומשחק אחר לבנות וכד´.
אבל כמו שכתבתי קודם, כדאי לטפל בשורש הבעיה ולא לנסות לקחת ´אקמול´, כי זה לא ממש יעזור.
אם תרצי להמשיך ולכתוב לי על הנושא, כי אני יודע שהוא מורכב, את יכולה לשלוח לי אימייל liad_orian@walla.com
ליעד.