שאלה
בס"ד
שלום רב,
ראיתי באחת התשובות ( לא באתרכם) שאדם שכל כולו מתעסק בתורה ויראת שמים, אז
א-ס-ו-ר לו להתעסק בדברי הבל. אני מניחה שאדם כזה גם לא מתעניין בכך.
אך מהי ההגדרה לדברי הבל? כל דבר שאינו קדוש?
אם זה אכן כך, אז מי שמעסק בכך הינו ברמה פחותה?
האם שמיעת שיר שאינו קודש אבל שיר טוב ( שמדבר על התמודדות, תקווה, וכדו') מוריד את האדם?
כי שמעתי על כל מיני דברים מעל הטבע שעשו בעבר צדיקים ע"י קדושה, וזה כי הם נשמרו מן ההבל. אז זה גורם לי להרגיש כאילו אני עושה משהוא לא טוב, אפילו שעל פי ההלכה זה מותר. אני רוצה להיות בדרגה גבוהה, ואם אני קוראת ספר ושומעת שיר של גוי שבררתי ומותר ע"פ ההלכה, אז זה מוריד אותי? אם זה מוריד אותי אז למה זה מותר?
כלומר, האם אדם שמשתדל להיות צדיק לא יכול נגיד לקרא ספר טוב? לשמוע מוסיקה טובה? אפילו של גויים?
העניין הזה מ-או-ד מטריד אותי כבר במשל כמה שבועות, ומקשה עליי מאוד, אני כל הזמן חושבת רק על זה, ושעבודת השם שלי ברמה נמוכה בגלל זה...!
מה צריכה להיות הגישה שלי לגבי זה??
תשובה
שלום
הבל הוא פוטנציאל לא ממומש. כמו הבל הפה, שיכל להיות דיבור עם משמעות אך הוא יוצא רק באויר חם ללא חיתוך דברים. הוא לא ממש את הפוטנציאל הגלום בו.
כל שיר, סיפור, מוזיקה, אמנות וכד´, אם הם מוציאים ממך את הפוטנציאל האלוקי הגלום בך, הם חשובים מאד וטוב לעסוק בהם. אך אם הם גורמים לך לשקוע בשטויות ולשכוח את עצמך, הם שליליים.
כיצד תזהי? שימי לב לשתי השאלות הבאות- מדוע את עושה את הדבר, ומה הדבר גורם לך.
אם את עושה את הדבר ממודעות ומרצון לממש כח אמנותי או עונג ישר שיש בך, וכן אם הדבר גורם לך לעידון הרצון שלך ולעידון המחשבה, זה טוב.
אך אם הסיבה היא שאת בורחת מעצמך ומחפשת משהו שישיח את הדעת, זה שלילי.
מותר לשמוע שירים לועזיים ולקרוא ספרים לועזיים, ובלבד שהסיסבה לקריאתם היא רצון להיות יותר את, ואכן הם מעלים אותך לאשיות מורכבת ועדינה יותר. ולמותר לציין שעליהם לעסוק בנושאים מותרים וצנועים.
כל טוב