שאלה
שלום רב לרב,
אני מבין ומקבל בלב שלם את ההבנה שאלוהים הוא מחוץ להוויה בלתי נתפס מעל הזמן, ואי אפשר לתאר אותו שלוש נקודות
חשבתי שאני מקבל גם את האימרה שהוא מושלם ולא חסר כלום. כנראה שלא
אבל אני לא מבין איך עושים את המעבר מהאמרה הראשונה לאמרה השניה
האמרה השניה גם אם היא לא אומרת כלום היא אומרת הרבה, שאתה אומר לבן אדם שה' הוא מושלם אתה אומר הרבה
ובמיוחד שלאחר מכן אתה אומר שצריך לשאוף לאלוהות, אז אם היא לא נתפסת? איך אני יודע למה לשאוף?
אני אולי יודע להגדיר מה נחשב טוב בעיני האדם- ערכים, מידות, שאיפות וכו', אבל זה לא שאני שואף לאלוהות, אם אני רוצה לשאוף לאלוהות באותה מידה שאני רוצה לעשות טוב בעולם אני גם יכול לעשות רע בעולם, זה אותו דבר ביחס לאלוהות נראה לי...
במהלך הכתיבה של השאלה אני מתחיל לשוב שהתשובה שלך עלולה להיות, שמתגלה לנו שאלוהים הוא מושלם- אבל לא מצד עצמו. אני מקווה לתשובה אחרת אבל אם זה הכיוון, אז גם מאיפה בדיוק ההיקש הזה? שההתגלות שלו היא מושלמת- כי היא לא.
תודה מראש, איתן
תשובה
שלום וברכה
לא כל כך הבנתי את התהליך הפילוסופי שאתה מנסה לפתח.
אנחנו אפילו לא מסוגלים לשפוט האם הקב"ה מושלם או לא. אנחנו לא שופטים את הקב"ה.
מושלמותו של הקב"ה היא חלק ממשמעות האלוקות כפי שאנחנו מבינים אותה. אנחנו איננו חותרים להיות כאלוהים. אנחנו חותרים להיות בני אדם טובים ככל שאנו מסוגלים לעשות זאת, והעובדה שאנו מסוגלים לעשות את הרע אינה עומדת בסתירה לחתירה שלנו להיות בני אדם טובים.
זה מה שאני מבין, ולצערי לא הבנתי את הפלפול הפילוסופי המסובך שהעלית.
כל טוב