שאלה
שלום כבוד הרב!
אם לפי האמת האלוקית מלא כל הארץ כבודו וממילא אין עולם, כיצד ניתן לסמוך על קליטותינו?
הרי כלל אין עולם והשכל לא קיים?
אם כן, יוצא שאפילו אם לפי תפיסותינו האמונה בה` ובתורתו היא אמיתית- איך אני יכול לסמוך על כך זה הרי רק על פי תפיסותיי המצומצות והלא אמיתיות? ברגע שאתה לא יוצא איכשהו מהגדר המוגבל של תפיסותיך בלבד- הרי שאולי אתה ``ממציא`` הכל- כולל אפילו את האמונה ואת הקב``ה ח``ו??
תשובה של ``מצד האמת האלוקית זה כך אבל מבחינתינו אין להתייחס לזה`` - לענ``ד אינה רלוונטית כי עדיין כל התשובה הזאת היא מצד קליטתינו המצומצמת בלבד ולא ניתן לסמוך עליה!
בעצם נוצר מצב שלא ניתן להסתמך בכלל על קליטותינו כי מי אמר שהן נכונות?
תודה רבה מראש!
תשובה
בס"ד
שלום רב לך.
אכן, כמו שאתה כותב בשאלתך – "מלא כל הארת כבודו", אך אנו מאמינים, שאם ה' נתן לנו חושים, הוא נתן לנו אותם כדי שנסמוך עליהם ונפעל לפיהם, ברור שה' לא נתן דבר שאי אפשר להשתמש בו !
ומכאן שאע"פ שאיננו תופסים את "השלמות האלוקית", אנחנו יכולים לתפוס "חלקיות אמיתית", ועל פי זה אנחנו פוסקים הלכה אפילו וקובעים דיני נפשות.
אדם יכול ללמוד איך לגדל חיטים ולכתוב על כך ספר שלם שכולו אמת, ועל פי אמת זו לפעול ולהצליח. זו אמת והיא חלקית, כך גם בלימוד התורה אפשר להשיג חלק מהאמת האלוקית, חלק קטן – אבל חלק – והוא אמת.
אבל שאלתך חשובה מאוד, כי אכן החושים שלנו מוגבלים מאוד, וממילא לא נוכל לעולם להיות אמיתיים בשלמות.
ואכן, אנחנו צריכים תמיד לדעת את מגבלותינו, כי הם תמיד יתרונותינו הגדולים ביותר. האדם נברא לא מושלם, וזו בדיוק גדולתו, כמו שכותב ה"מסילת ישרים" בפרק א', נשמתנו גדולה מנשמת המלאכים, אנחנו נבראנו כדי להשתלם, להתקדם כל הזמן.
דרכו של האדם בעולם הזה היא לפעול לפי מה שהוא יודע, ולהתקדם כל הזמן על ידי לימוד תורה שהיא חכמה אלוקית, ודרכה האדם מתקדם כל הזמן לכיוון האמת המוחלטת.
שנלמד מתוך מגבלותינו ללמוד את מעלותינו.
בהצלחה ויום טוב.