האם לספר הכל ומתי?

שלום רב,

בפגישות הראשונות יש מתח רב בין הנפגשים. מצד אחד, אנחנו באמת רוצים להכיר אחד את השניה, ומצד שני, ברור לכולם שיש איזושהי "הצגה" שמציגה אותנו בצורה יפה. לאט לאט מכירים יותר ונפתחים יותר אחד כלפי השני. ולכן קשה להגדיר מתי להגיד ולגלות סודות עמוקים, בעיות משפחתיות וחברתיות. גם קשה לדעת כיצד הצד השני יקבל כל בעיה. יש שיאמרו - אלו שטויות, העיקר זו את ומידותייך, ויש שיקבלו סיפור כזה בצורה קשה.
עצתי היא לא לדבר על נושאים שכואבים לך אם לא נח לך לדבר עליהם. וודאי שלא לעסוק בהם בפגישה הראשונה.
נסי שיכיר אותך באמת, מבלי הצרות שאת נושאת על גבך. ענייני אותו בשאיפותייך הרוחניות, הכלכליות, החינוכיות. נסי להראות לו מי את (כנ"ל גם הצד השני).
אמנם, לא כל כך נעים יהיה אם יגלה זאת ממקור אחר, אך את תסבירי לו בכנות גמורה, שלא היה נעים לך עדיין לדבר על זה. אם הוא יקבל את הסברך - סימן שיש לו מידות טובות...
אם צלחתם כבר את שתי הפגישות הראשונות כדאי להתחיל להפתח יותר ויותר ולספר גם על דברים כמוסים יותר ועל משמעותם לגביכם.

כל טוב
ובשורות טובות

אבינח ברנר
צוות ישיבת הר ברכה

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה