האם חיסכון עבור הילדים נחשב כמעשר כספים?

הוצאות לבניו ובנותיו מדמי המעשר, דינם תלוי בכלל שכל דבר שהיה כבר מחויב בו גם לולא המעשר, אינו יכול לתת אותו מכספי המעשר כמבואר כלל זה ביו"ד רמט סק"א בט"ז. ולפ"ז האפשרות לתת לילדיו מכספי המעשר לצרכיהם השונים, תתכן רק באותם צרכים שאינו מחויב בהם מסיבה אחרת. ולכן: א. חיוב תלמוד תורה שבכתב לבניו זהו אפילו בשכר, ולכן לא ניתן לתת ממעשר כספים, וגם תורה שבע"פ מבואר ביו"ד רמה ס"ו שאם אין השעה דחוקה לו מצוה ללמד בניו אפילו בשכר, ולפ"ז אם אין השעה דחוקה לאב לא יתן לחינוך בניו ממעשר כספים.
ב. לגבי שאר צרכיהם מזונות ביגוד וכד', עד גיל שש האב חייב ולכן לא ניתן לתת ממעשר כספים. בניו שיותר מגיל שש, מבואר בש"ך יו"ד רמט סק"ג שניתן לתת ממעשר, וכ"כ הברכ"י שם סק"יח, אולם כתב שעדיף לא לתת לבניו הגדולים כיון שלא עושה חשבון מדויק, ועוד שבלא"ה היה נותן להם, לכן אין לתת עבורם ממעשר כספים.
ג. לגבי חסכונות כיון שכעת אין לבן מזה טובת הנאה, ייתכן שאין זה בכלל צדקה, שאינו עומד לצרכיו. אמנם מאידך הרי נתן לו את הכסף, אולם גרע משאר צדקה.
לסכום: לילדים עד גיל שש אין לתת ממעשר כספים. ומעל גיל שש מי שדחוק יכול לתת ממעשר כספים, כדברי הברכ"י.

תשובת הרב דרור טוויל שליט"א - דיין בבית דין צדק בשדרות ע"י ישיבת ההסדר