האם זה נכון שכשאוכלים בשבת לא משמינים?

שלום לך חן.
ראשית, לא שמעתי מי שאומר שהאוכל בשבת אינו משמין, אבל אנסה לשער מהיכן יכול הרעיון הזה לנבוע, וכך גם אם הוא אינו נכון נרויח קצת לימוד משותף.
תחילה ננסה להסביר בקצרה מהי שבת. אנחנו שרים ששבת היא "מעין עולם הבא". עולם הבא הוא העולם הזה בשיא הופעת ה' בו, כלומר בשלמותו. כל מעשינו בעולם הזה מכוונים כדי לרומם אותו לשלמות שלו כפי רצון ה'. כאשר אנחנו אומרים שהשבת היא מעין עולם הבא, כוונת הדבר שהיא "חלון" לעולם הבא, משום שבשבת סיים הקב"ה את הבריאה ובה התברר הערך שלה ולשם מה היא נבראה, לכן בשבת הכל מתקדש, גם המעשים הגשמיים שלנו, ואפילו האכילה והשתיה והעונג. ביום חול לא טוב להרבות בכך, זה גורם להגברת כח הגוף לעומת הרוח. אבל, בשבת אין סתירה בינהם, כאשר הכל שלם גם האכילה והתענוגות האחרים הם לשם שמים.
עכשיו ננסה להסביר מדוע משמינים. ובכן, אינני רופא או מדען, אבל ההסבר הוא פשוט וידוע - משמינים כי אוכלים יותר מדי. מי שאוכל רק את מה שגופו צריך אינו משמין. אבל, המזון המודרני מתמקד בתענוג, ולכן הוא איננו מאוזן והוא כולל הרבה מאוד דברים מיותרים, שהגוף אינו זקוק להם והם אף מזיקים לו. לכן אנחנו צריכים כל מיני דיאטות שונות ומשונות כדי להישאר רזים, בזמן שאם היינו אוכלים בדיוק את האוכל הראוי לנו, לא היינו זקוקים לכך כלל וכלל.
אם נצרף את מה שאמרנו קודם, הרי שהגיוני שבשבת האדם יכול לאכול יותר, משום שהוא אוכל לשם שמים, כלומר - זה לא מיותר, אלא מועיל!
אבל, רגע לפני שאת מתנפלת על ערימת הממתקים צריך להוסיף עוד משהו חשוב מאוד:
ובכן, כל מה שאמרנו שייך ליחידי סגולה שכבר התרוממו למדריגה עצומה של שייכות לשבת. כמה אנשים את מכירה שבאמת אוכלים כל פירור לשם קדושת השבת, וחיים כל דקה בשבת עפ"י מדריגה זו?! אני עדיין לא זכיתי להכיר אנשים כאלה, זה שייך לקדושי עליון. אנחנו בנתיים נרבה בסעודה בשבת משום שזו מצווה, אבל לא נגזים, משום שגם השבת לא באה כדי לספק את תאוותינו בהיתר, אלא כדי לרומם אותן. "וזכנו לקבל שבתות...".
בברכה
אריק, חברים מקשיבים