האם זה הזמן המתאים

שלום לך.


כמובן שאין תשובה חד משמעית, והטוב ביותר הוא להתייעץ עם דמות מוערכת עלייך, שמכירה אותך ותדע לתת לך את ההדרכה המתאימה לך ביותר.

לגבי גיל הנישואין, קיימות דעות שונות, חלקן נחרץ יותר וחלקן נחרץ פחות. בכל מקרה, הדעות נעות סביב שנות ה- 20 המוקדמות.

אני מצרף תשובה שכתבתי בעבר לשואלת שהתחבטה בבעיה דומה, ומקווה שתמצאי מענה בדברי אלו.

אור וטוב,
נחום.

~~~


מה הוא גיל הנישואין הרצוי?
יש רבנים שטוענים שהיום צריך להתחתן בגיל 21-22 ומעלה,ולא ברור לי למה!! הרי כתוב בן 18 לחופה,וכתוב שעד גיל 20 הקב"ה יושב ומחכה לאדם שיתחתן ואח"כ הוא אומר שיפחו עצמותיו(כלומר שזה ממש לא בסדר)

ע"פ זה יוצא שצריך להתחתן בגיל 18,או בכ"מ לפני 20(וגם זה גירא בעיניה דשטן,וגם "אינו דומה מי שיש לו פת בסלו" שזה במיוחד בימינו קשה לשמור על העיניים והברית....)

א.אז מה הגיל הרצוי?
ב.אם ההורים חושבים אחרת ממני,האם זה משנה משהו מאיך שאני צריך לעשות?

תודה רבה.


שלום לך.

הזמן המתאים לחתונה, הוא הזמן בו אדם מוכן למציאות חיים זוגית. אי אפשר להצביע על גיל ביולוגי, אלא על סביבת גיל ממוצעת בה רוב האנשים מסיימים את תהליך ההתבגרות שלהם, מסיימים לבנות את עצמם ואת אישיותם, ומסוגלים לפתוח במסע אל המציאות הזוגית. בתקופת חז"ל התקופה הזו הגיעה בגיל מוקדם מאוד. לא עמדו בפני האדם חובות מסגרתיות של לימודים וצבא כפי שיש היום, ואדם החל את מסע חייו כבר בגיל בו היה כשיר לעבודה.

היום המציאות מורכבת יותר, וישנו פער בין הכשרות הביולוגית של האדם, השלב בו הוא מסוגל להביא ילדים לעולם, לבין ההתפתחות המנטלית שלו, היכולת שלו להכיל אדם אחר ולהיכנס לתהליך של השתנות מתמדת, פרמטרים הקובעים אם ביתו יהיה יציב, או להיפך ח"ו.
לכן, אמירות שרירותיות אודות "הגיל הנכון לנישואין", אינן נידונות בפני עצמן, אלא בהקשר האישי שלהן: כל אדם צריך לשאוף לחתונה כמה שיותר מוקדם לאחר שהוא בשל רגשית וחברתית להקמת והחזקת בית.
כמובן, שישנם עוד שיקולים שצריך לעשות, כגון יציבות הבית בעת השירות הצבאי של האיש, האפשרות להחזיק את הבית כלכלית, ועוד. אולם אלו רק שיקולים, הנבנים על גבי הרצון האמיתי להקים בית בישראל ומשוקללים בתוכו.

הורים לא יכולים "לקבוע", אולם יש לעשות שיקולים זהירים ולהתבטא במתינות ובאורך רוח, כדי להביא לשיח נכון עם ההורים. כדאי מאוד להקשיב להורים ולדברים שיש להם לומר, גם אם לא תמיד מסכימים, ורק לאחר מכן להגיע להחלטה עצמאית.

בשורות טובות ובהצלחה,
נחום.