שאלה
שלום!
בתחילת פרשת בחוקותי כתוב שהתנאי לבניית ביהמ"ק ("ונתתי משכני בתוככם") הוא הליכה ושמירה בדרך התורה והמצוות ("אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמורו").
רציתי לדעת איך קטע זה מסתדר עם האמונה שלנו שביהמ"ק יכול להיבנות בכל רגע.
לפי הבנתי את הפסוקים, ביהמ"ק ייבנה רק שעמ"י יילך בדרך ה', מצב שאנו רחוקים ממנו מאד היום...
תודה רבה!
תשובה
שלום!
התשובה המלאה לשאלתך היא בהיקף של ספר עב כרס.
אנסה לתת "מִבזק" שיסביר את עיקרי הדברים למיטב לימודַי והבנתי.
יש להבדיל בין בניית בית המקדש לבין השראת שכינה בישראל. בניית בית המקדש היא מצוות עשה מן התורה, (אמנם לא מצוה פרטית שכל אדם יכול לקיים אותה אלא מצוה המוטלת על הציבור). וכמו שאין מקום לומר שהתנאי להנחת תפילין הוא הליכה בדרך התורה, או שנאכל מצות בפסח רק כאשר נלך בדרך ה' - שהרי קיום המצוות היא היא ההליכה בדרך ה' - כך לכאורה אמור להיות בבניית בית מקדש.
הפסוק "ונתתי משכני בתוככם" מדבר על השראת השכינה, שהיא איננה מצווה אלא הבטחה אלוקית שלצערנו אינה מתממשת בכל דור. השראת השכינה היתה אחד הדברים שחסרו כל תקופת בית שני, תקופה בה בית המקדש עצמו נבנה ושופץ ועמד על תילו למעלה מארבע מאות שנה.
המצב שאת מתארת היום, אולי הוא הגורם לכך שציבור גדול מאד אינו מודע למצווה זו, וציבור גדול אחר אינו מעוניין במצוה זו, וציבור חשוב נוסף חושב, כנראה כפי שאת חשבת עד עכשיו, שבית המקדש הוא מתנה ולא מצווה ויש לשבת ולחכות עד שהמתנה הזו תרד מן השמים. אמנם רש"י באמת אומר: "אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך" וכמה ראשונים נוספים קיבלו את פירושו, אבל אחד מן האחרונים מסביר דבריהם שהכוונה היא למקדש הרוחני שיצוֹק תוכן לבית המקדש שייבנה על ידינו. כלומר מה שירד מן השמים הוא השכינה שהיא באמת מתנה ולא מצווה, ובניין בית המקדש עצמו ייבנה על ידינו כמו שאנו אומרים בכל יום "שייבנה בית המקדש במהרה בימינו" ולא "שירד בית ממקדש מן השמים במהרה בימינו".
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם