האם אני ''מאוהבת'' בחברה שלי? - על תלות רגשית

היי נטע, מה שלומך?
אני שמחה מאד שפנית אלינו, זה באמת מתסכל לעבור את זה לבד וללא הנחיה!

אז קודם כל, אני רוצה להרגיע אותך שלתופעה שאת מתארת יש שם והיא נקראת "תלות רגשית". אם תרצי את יכולה לחפש באתר שלנו ובכלל באינטרנט מידע ע"י חיפוש של צמד המילים "תלות רגשית", אני מאמינה שתוכלי למצוא שם מידע שיוכל לעזור לך לחדד עוד יותר את ההבנה על התופעה ועל דרכי ההתמודדות איתה.
בכל מקרה אשתדל מאד לנסות להסביר לך קצת עליה:

קודם כל, התופעה הזו קיימת בכל גיל (למרות שלדעתי יש גבול מסויים שזה מתרחש באופן משמעותי, ותכף תביני למה) ואפילו בלי קשר למין: יכולה להיות תלות רגשית בין גבר לאישה ובין אישה לגבר, בין גבר לגבר ובין אישה לאישה. מה שאגב, שונה מנטיות מיניות וזה כלל לא אותו דבר.

למי זה קורה? – האמת היא שזה יכול לקרות לכל אדם, בעצם. בעיקר למי שלא שלם עם הזהות האישית שלו ולא שלם עם מי שהוא ומה שהוא. לפעמים זה אנשים שחסרה להם אהבה – נניח מההורים, והם מנסים למצוא אותה אצל אנשים אחרים.

במי נתלים? – האדם ה"נתלה" מוצא באותם אנשים את אותם תכונות המשלימות שלו ורואה בו כדמות שיש בה את כל מה שהוא היה רוצה בעצמו אך הוא לא מצליח להפוך להיות כזה. כלומר, הדמות הופכת להיות "האידיאל", "השאיפה" – לשם צריך להגיע, וכדי להגיע נראה שכדאי להיצמד אליו על מנת להחכים וללמוד ממנו.

למה זה קורה?
האדם נולד עם כל מיני דברים שהוא צריך לשפר באופיו ובהתנהגותו, כל אדם נולד עם חסרונות.
מה בעצם קורה? -
כשאדם לא שלם עם עצמו ועם מי שהוא – הוא עלול לחפש את מי שמשלים אותו אצל האחר. כשהוא מוצא אדם שהוא רואה בו את ה"אידיאל" - שזה בעצם כל הדברים שהוא היה חולם לעצמו רק שהם לא קיימים בו והוא לא מצליח להשיג אותם – הוא מקנא, והקנאה הופכת לקנאה שמתבטאת באהבה "דביקה" – הוא רוצה כל הזמן בקירבתו וכל הזמן להיות בחברתו ולהיות איתו, עד שאולי חלק מהאופי שלו "יידבק" בו.
ואז הוא מתחיל לחקות ולהיתלות על מישהו שמהווה מבחינת ה"נתלה" מודל הערצה ודמות לחיקוי – לפעמים באופן מוקצן.
זה שיש לו את התלות הרגשית, יחפש כל הזמן הוכחות שהאדם שהוא כ"כ אוהב – אוהב אותו גם כן ומעריך אותו מאד מאד. מבחינתו כל מילה טובה שלו תהיה בטריית אנרגיה למשך כמה שבועות... הוא בעצם רוצה לדעת שכמו שאותו אחד חשוב לו – כך גם הוא חשוב לו, כלומר שזה קשר הדדי. וכל עוד הוא לא מקבל את זה – זה רק גורם לו לרצות להתחבר עוד ועוד. האדם חושב כל הזמן איך להיות כמו האחר, ואיך להיות מספיק חשוב לו, ולכן הוא משקיע את כל האנרגיות בקשר הזה. הוא תמיד יחייך ותמיד יעזור ותמיד יתן מעצמו את כל כולו – העיקר כדי להשיג את אותן מטרות תת-מודעיות.
למה זה לא טוב?- מה שקורה זה, שאותו אחד מאבד את כל ה"אני" האישי שלו, את כל הזהות שלו, והופך להיות "הוא" – או יותר נכון לומר, "נסיון חיקוי של ההוא"... נוצר אדם שאין לו זהות אישית משל עצמו ואין לו בטחון עצמי בעצמו, וכל מעשיו תלויים באדם אחר.
בנוסף, במצב כזה יש באופן טבעי המון ציפיות – "שהוא יתייחס אלי", "שהוא יאהב אותי", "שאני אהיה כמוהו" וכו´.
כך נוצר מצב שמתבסס על מציאות בלתי אפשרית: הרי אי אפשר להיות כל חיינו במצב של "לתת" ובמצב שאנחנו זורקים את כל האישיות שלנו "לפח", כאילו אנחנו לא שווים שום דבר, ורק אותו אחד שווה משהו... ובנוסף מצטברות המון המון ציפיות, וכגודל הציפיות כך גם גודל האכזבות! וכשאותו אחד מאוכזב – הרי הוא לא יכעס על השני כי איך אפשר לכעוס עליו?! ואז על מי הוא יכעס – על עצמו... וכשהוא כועס על עצמו זה לחלוטין לא תורם לבניית האישיות שלו אלא ממשיך להרוס אותה מכיוונים נוספים.

ועכשיו נעבור אלייך:
את נמצאת עדיין בשלב של בניית האישיות. שלב שהאדם מחפש באופן טבעי מי הוא ומהו, למי הוא מתחבר ולמי לא, איזה טיפוס של אנשים הוא אוהב ורוצה ללמוד מהם ואיזה לא? ומתוך השלב הזה, האדם מתחבר לאנשים שקוסמים לו. כלומר, אנשים שהוא רוצה להידמות אליהם.
לא פעם תשמעי בנות שמתחברות למחנכת או למדריכה שלהם ולא מפסיקות לדבר עליהן ולמצוא רגע פנוי שאפשר לתפוס איתן שיחה. אין בכך כל רע! ההפך, זה מצוין, לא הביישן למד! על ידי כך שהן נקשרות לאותה דמות חיובית – הן לומדות ממנה תכונות וערכים חיוביים, אוגרות שק של טיפים כצידה לדרך, איתו הן נשארות לכל החיים.
אני מניחה שגם בבחורה הזו משהו קסם לך ומשך אותך להתחבר אליה. נסי להיזכר מה חשבת ברגע הראשון שראית אותה, אולי יש בה איזה תכונה שמאד אהבת ותמיד חלמת שתהיה לך – נניח פתיחות / סגירות, אופטימיות / פסימיות, יכולת כריזמתית ועוד. אולי אפילו זה משהו חיצוני, למשל מראה מסויים שתמיד דמיינת לעצמך וכו´?
לפעמים אדם כזה הוא מעין "איש החלומות הפרטי שלי", כלומר האדם שנראה בדיוק כמו שתמיד חלמתי להיות בעצמי! ואם לא בהכל, לפחות בחלק מהדברים… זה מאד טבעי להתחבר לאדם כזה, בדיוק כמו שבפורים מתחפשים דבר ראשון לכל הדברים שאנחנו תמיד חולמים להיות! בטח גם את כבר הספקת להתחפש לכלה, אישה בהריון, נסיכה… =)


יחד עם זה שזה מאד טבעי, צריך לשים לב אם קשר כזה הוא קשר חיובי או שלילי.
כתבת במכתב כמה פעמים על זה שאת מרגישה משהו מוזר, את מנסה לסלק את הקשר… בגלל שהכמיהה לאותה אחת כ"כ חזקה – את עדיין משוכה אליה בחבלי קסם, חבלים שאי אפשר לראות, אבל הם כ"כ חזקים ועוצמתיים שאפילו אם את רוצה לקרוע אותם, לנתק אותם – זה כמעט בלתי אפשרי!

אז מה אפשר לעשות????


יש שני מישורים "לצאת" מזה:
המישור הראשון – שהוא לטעמי החשוב והמרכזי: לחזק את האמונה שלך בעצמך!!!

צריך לזכור שלכל אחד מאיתנו יש את החסרונות שלו. ותתפלאי - גם האדם שאנחנו מאד מקנאים בו ורוצים להיות כמותו – צריך לדעת שגם לו יש את החסרונות. אולי אנחנו עוורים כדי לראות אותם, כי אנחנו מסונוורים רק במה שטוב באותו אדם, אבל אין אדם מושלם ולכן זה בהכרח שיהיו בו דברים לא מושלמים וטעונים שיפור...
אנחנו צריכים לדעת שהקב"ה ברא אותנו מי שאנחנו – כי זה מה שטוב לנו, בשביל הייעוד שלנו, בשביל הסביבה שלנו, בשביל להשלים את התיקון שלנו בעולם וכו´... ואם אנחנו רוצים לתקן את מה שפחות טוב בנו – הדרך היא בוודאי לא לקנא באחר – אלא קנאת סופרים: ללמוד מאותם אנשים איך לעשות את זה...
אם תאמיני בכך שהתכונות שהקב"ה נתן לך הן טובות ומצויינות בשבילך – כבר לא יהיה לך את הצורך לחקות מישהי אחרת, אם תאמיני בכך שהמראה החיצוני שלך הוא המתנה הכי גדולה שנתן לך הקב"ה, ואת מספיק יפה – לא יהיה לך צורך להיראות כמו מישהי אחרת! וכן הלאה…
במקום להתעסק במה הן - התעסקי במי את: מי את בעצם? מה את? מהם הכישורים שלך? במה את טובה? במה את ייחודית ומיוחדת?
ובעזרת השם ככל שתעריכי את עצמך לא תזדקקי יותר להגיע למקום של הערצה לאף אחד, אלא רק ללמוד מכל אחד ואחת את הדברים שבאמת צריך ללמוד (כמו למשל מישהי שמתפללת בדבקות, או מישהי שיש לה צניעות ופשטות).
איך עושים את זה? – הייתי מציעה לך לעשות לעצמך כל יום סיכום יום: לשבת עם עצמך ולחשוב – מה עשיתי היום? ולכתוב לעצמך 3 דברים חיוביים שאת יכולה לגלות על עצמך מאותו יום, אפילו אם זה לא דברים "מיוחדים" במיוחד… כך תגלי על עצמך כל יום ויום 3 דברים חדשים, וזה אומר שבמשך שבוע – 21 דברים חדשים, ובסוף החודש יהיה לך כבר קרוב ל-100 נקודות אור שמצאת על עצמך!!!

ובמישור השני – ליצור כמה שפחות קירבה ביניך לבין אותה אחת – בטלפון, באינטרנט, במראה… לפחות בתקופה הקרובה, עד שתרגישי שאת מספיק על מנת להצליח לעשות הבדל בינה לבינך.
נסי למלא את הזמן בדברים ערכיים, כך המחשבות שלך יהיו עסוקות בדברים אחרים ותרוויחי מזה גם סיפוק שימלא אותך: זה יכול להיות בשיעור קבוע אליו תבחרי ללכת, בספרים שתוכלי ללמוד אותם ולהתחזק מהם ועוד. תוכלי למלא את הזמן בחיזוק הקשר עם חברות אחרות מהכיתה, בעיסוק בהתנדבויות שונות וכן הלאה.


בואי ננסה לחשוב איך אפשר מצד אחד להשאיר את אותם החבלים ומצד שני להסיר את הדבק החזק שמחבר אותם.

את הצעד הראשון כבר עשית: הצלחת לראות באובייקטיביות שמשהו אולי לא מושלם בקשר, שמשהו לא מספיק טוב.
ועכשיו נסי לאבחן: האם יש בבחורה הזו תכונות טובות שתורמות לך? טוב לב, שמחה, נתינה, התחשבות… אולי הרמה הדתית, הלמודית, השכלית...?
האם עצם נוכחותך עמה תורמת לך או פוגעת בך? למשל – אולי את מאבדת את הבטחון העצמי כשאת איתה? אולי את מרגישה קטנה לידה? או אולי דווקא לא, אולי היא דווקא נותנת לך תחושה נעימה שיש בך הרבה ואת מיוחדת גם כן?

ואחרי זה, נסי להבין - איזה "חור" היא ממלאה לך? – אולי היא מעניקה לך המון ביטחון, המון אהבה, המון שמחה, המון נתינה? האם יש דרכים נוספות למלא את ה"חור" הזה? מהן? איך תוכלי להשיג אותן?

אני מאמינה שכשתפצחי בע"ה את החידה ותגלי מה גורם לך לרצות להיות עם הבחורה הזו, תוכלי למצוא פתרון אחר נוסף בעזרתו ניתן למלא את החסר, וע"י כך להגיע לאיזון הנכון.
ולא לשכוח להתפלל לה´ ולבקש ממנו שיאר את עינייך למצוא את התשובות הטובות ביותר בדרך.

רק משהו אחרון לסיום: בעזרת השם בעתיד תכירי את בן זוגך וגם אצלו באופן טבעי תימשכי לדברים שקוסמים בו, מה שבדרך כלל את לא מוצאת בעצמך, ואולי תרגישי תחושות דומות. כיוון שהאדם נולד חסר, הוא כל חייו מחפש להיות שלם, ואת השלמות הוא מוצא עם בן הזוג. זוהי בעצם החברות האידיאלית – להיות "שלם" עם בן זוגך.
אי"ה כשתגיעי לפרקך ותכירי את הבחור, אני מאחלת לך שתצליחי למצוא את הקשר מתוך מקום חיובי ולהבחין האם הקשר טוב ובריא או חס וחלילה תלותי בכל זאת.
אני מאמינה שעם עבודה עצמית על ה"אני" שלך – את יכולה להפוך להיות אדם אחר, הרבה יותר שלם עם עצמו ועם זהות מגובשת ומבוססת!

אשמח מאד אם תפני אלי להמשך בירור או תמיכה בהמשך התהליך,
שלך,
רחלי וייס.
evrachel@gmail.com