האם אלוהים מקבל את תפילתנו?

שלום אבי.
ברשותך, הייתי רוצה להתחיל דווקא מהחלק השני של שאלתך.
הקב"ה אינו אוהב כוחניות, שחיתויות, וכל דבר אחר הדומה לכך. אין זה אומר כי מי שכוחני לא יצליח – דרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכים אותו בה, גם אם זה לכאורה נגד רצונו של בורא עולם – זוהי מהותה של הבחירה החפשית!
אנו יודעים כי יש "רשע וטוב לו", וגם "צדיק ורע לו". אחד ההסברים שמביאה הגמרא לתופעה הוא, כי מדובר על צדיק שאינו גמור, שאז הוא מקבל את ענשו בעולם הזה, כדי שיקבל שכר רב יותר בעולם הבא, לעומת רשע שאינו גמור, המקבל את שכרו בעולם הזה, כדי שלא יישאר לו חלק לעולם הבא, כפי שנאמר בתהילים "אל פניו ישלם לשונאו להאבידו". אין בדברים אלו לומר כי שרון רשע, אלא רק להראות מצב בו לכאורה הרע שולט בעולם.
באשר לתופעת הגירוש עצמה, יש לכך הסברים רבים. אחד ההסברים מופיע כבר בדברי הרב קוק זצ"ל, הכותב כי יגיעו ימים בהם ימאסו בארץ חמדה כל אלה שחשבו שבעצם הקמת המדינה הגיעו לתכלית שלהם, ולא מבינים כי המדינה הינה רק אמצעי להמשך הגאולה. ידוע הוא כי ארץ ישראל היא אחת המתנות שניתנו לישראל, ושלושתן לא נקנות אלא ע"י ייסורים. תהליך הגאולה יכול לבוא ברחמים גדולים, ובמהירות, ויכול, חלילה, אם עם ישראל לא זכאי מספיק, להגיע דרך ייסורים וקשיים רבים, וגם נסיגות חלקיות וזמניות הן חלק מהעניין. אין לנו אפשרות להיות רואי החשבון של בורא עולם, ולהסביר מדוע קרה מה שקרה. "לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרככם דרכי". אנו יכולים רק לנסות להבין איזה טוב יוכל לצאת לנו מכך. העובדה היא כי מעולם לא התגייס הצבור האמוני בצורה כ"כ מאוחדת כמו בימי הגירוש, והשאלה היא אם נדע לנצל איחוד זה הלאה. האם נבין כי "פנים אל פנים" ודומיו היא דרכנו החדשה, ולא רק ערב גירוש? מכאן אפשר להתקדם הלאה. ניתן להעלות כאן רעיונות נוספים, נוטפים פוליטיקה, אך לא זאת מטרתי. לעיתים מגיעות מלחמות לעולם, כך כותב הרב קוק ב"אורות", כדי לגרום לתופעות חיוניות להתגלות.
בנוסף לכך בנוגע לכוחניות ולאלימות – לא זו דרכנו! האידיאל היהודי מדבר על תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל, שלושתם כאחד! אם נוותר על האידיאל של עם ישראל לטובת ארץ ישראל – הרי שהרסנו הכל! בתקופת אחאב כולם היו עובדי ע"ז, אך ניצחו במלחמות ולא מת מהם אחד. בימי חזקיהו המלך לא היה ילד שלא ידע הלכות טומאה וטהרה (ההלכות המסובכות ביותר) ובכל זאת הפסידו! מדוע? לפי הגמרא, הסיבה לכך פשוטה – בתקופת אחאב היו מאוחדים, ולא היה ביניהם לשון הרע!
כשמשה רבנו רואה יהודי מכה יהודי במצרים, לא כתוב, כפי שאוהבים לצטט, "רשע, למה תכה רעך". משה רבנו, הענו כ"כ ומגן כ"כ על אחיו בני ישראל, לא חשב לקרוא ליהודי רשע. התורה עצמה קראה לו רשע! הפסוק המדוייק הוא "ויאמר [ל]רשע למה תכה רעך" – כלומר, משה רבנו אמר רק את שלושת המילים האחרונות! מכאן אמרו חז"ל כי המרים יד על חברו נקרא רשע – האם יש לנו זכות להקרא כך כדי לשמור על חלקים מארץ ישראל? הלא כוח היה גורר עוד כוח, עד שהמצב עלול היה לצאת מכלל שליטה ולהוביל חלילה לשפיכות דמים של יהודים בידי יהודים! ובמקרה כזה, לא עלינו – במה אנו טובים מהגויים?!
כן, אנו נדרשים לוותר, ולא להגיב, למרות שהצד השני לא תמיד נוקט בעדינות. זוהי חובתו של הציבור האמוני, הרוצה להוביל את המדינה והעולם לקראת גאולה, בדרך התורה. דרכיה דרכי נועם. אין בכך כדי להצדיק את מי שפועל נגד תורת ישראל, או לחפות על מעשיו. יש בכך כדי לגרום לנו לשלוט על יצרינו לנקמה – יצר הקיים באנשים באופן טבעי, אבל התורה מצווה להשמר ממנו כל כך, שצוונו לא ליקום ולא ליטור – אף לא בלב ובדבורים בלבד!

לגבי חלקו השני של שאלתך, אבי, קטונתי מלהסביר מה הקריטריונים לתפילה שנתקבלה או לא. אני יודע רק כי חז"ל אמרו ש"אין תפילה חוזרת ריקם". אז מדוע היא לא התקבלה? השאלה הגדולה היא מה מטרת התפילה. כאשר אדם מתחזק, הוא פועל על עצמו, וכך גם מתלבש, ועוד ועוד. ומה משמעותה של המילה מתפלל? אדם יוצר בתפילה הכנה וקשר רוחני בינו לבין בורא עולם, כדי לקבל את השפע הא-לוקי. לא כל בקשה מתקבלת, ואין לנו לעסוק בחשבונות מדוע. אנו רק יכולים לראות את המדרש המספר כי משה התפלל לפני הקב"ה ואתחנן (=515) תפילות כדי להכנס לארץ, ולא נענה – ומי אנו שנתלונן?! רבים המדרשים המסבירים מדוע כ"כ חשוב היה שמשה לא ייכנס לארץ, ולא כאן המקום להכנס לכך, אך אולי יש גם הסברים מדוע היה צריך לקרות הגירוש? אם לנו אין הסברים – האם גם במבט לאחור, בעוד דורות, לא יהיה לכך הסבר?
אז מה כן עשו התפילות הרבות? הן קרבו אותנו לאבינו שבשמים, איחדו בין זרמים שונים בתוך הצבור הדתי לאומי, ובינו לבין שומרי מסורת, ובין שניהם לבין החרדים... אנו גם מאמינים כי זכויות התפילות הרבות של עם ישראל באותה תקופה מועילות לנו בדרכים שאינן ידועות לנו, אבל הכל גלוי וידוע לפניו...
רבי נחמן מברסלב אומר, כי כל תפילה הנאמרת בעולם הינה מעין תא בודד בתוך גוף שלם. מכל התפילות האלה, יחבר המשיח תפילה אחת שלמה ומושלמת, שבכוחה להביא את הגאולה השלמה בקרוב בע"ה. מנקודת מבט זו ניתן לראות כי מראות העקירה הקשים, תוך התפילות המרובות של רבים כ"כ בעם ישראל, הוסיפו הרבה לאותה תפילה, ובכך קרבו בצורה משמעותית את הגאולה.


בתקווה שהצלחתי לענות לך,
בידידות,
משה כהן